ריוונדל III
ועידת ריוונדל היא מעין כנס מצומצם עם התמקדות והעמקה בחקר כתביו של טולקין בדרכים שלא נעשו בעבר. את מקומן של ההרצאות הפרונטליות מחליפים פאנלים וקבוצות דיון. למרות כובד-הראש של הדיונים מדובר באירוע מהנה ומשעשע במיוחד.
להלן סיכומי האירוע כפי שנאספו מפורום קהילה
תוכן
עמוס בן-ישראל (Moriquendi)
היה ריוונדל נחמד מאוד. עבורי הכנס התחיל בסביבות אחת בצהרים כשאספתי את מוטי ויצאנו לאסוף את ארזה לסיבוב סביב כיכר (ועוד אחד, ועוד אחד...) וסטייק חביב. בדרך מהמסעדה לבית רייזל התוודעתי לשיטת המדידה הייחודית של כפר סבא המתבססת על רמזוריה הרבים יותר מפטריות-חמות לפני גשם מלא בנסורת גרעינית.
כשהתקרבנו למקום הועידה היה נדמה לארזה שהיא ראתה את רוני רוחקין, קצת אחר-כך היה נדמה גם לי שראיתי את רוני ולכן לא הופתענו כשזמן קצר לאחר מכן פגשנו את רוני.
בהמשך הגיעו שאר המכוניות מירושלים והרבה אחר-כך המא"שניקים שהסבירו שהם פועלים בזמן בינארי - לתשומת ליבו של חבר-המחתרת יהודה. את המינגלינג איפיינו התגרויות הדדיות כמו אלה בין עמרי ומור לקראת הלינץ'.. אה.. המשפט שיתקיים ביום שלישי או אלה בין אורי ונבט לקראת הטבח שיתרחש במועד לא ידוע בעתיד. אבל אפילו ענני המלחמה האלה לא הצליחו להעיב על שמחת-ריוונדל שלי.
לרוע המזל, כשהתחיל הפאנל תפסה אותי ישנוניות בלתי-מוסברת. אבל זו עברה מאוחר יותר כשהצלחתי לפגוש את המאחרים וללכת לאכול פיצה באזור. קבוצת הדיון שהייתי בה (על צורות ממשל אצל בני אדם ובני לילית) היתה מעניינת למדי אם כי קצת כאוטית, ואני חושב שעלו בה רעיונות יפים. בקבוצת הדיון השניה הבנתי שגנדאלף נקטל, אולי אנחנו צריכים לאמץ את הרעיון של משפט פומבי מבויים מהפוטריסטים?
לאחר מכן אכלנו סוף-כל-סוף את הסופגניות, לרווחת צוות המקום המודאג. אירוע הסיום היה מרגש, במיוחד לראות שיש בקהילה כל-כך הרבה חברים תורמים ופעילים שלא הספיק הזמן להודות לכולם כראוי. או אז אני ויואל חילקנו בינינו את הירושלמים, מבלי להשתמש בגרזן גדול או בכפית קטנה, נפרדנו מהשאר וחזרנו לבתינו.
תודה רבה לכל המארגנים והמעורבים!
אור-פאראמיר
זה היה אמנם הריוונדל השלישי אבל עבורי זה היה הראשון והוא היה מאוד מוצלח. הפאנל היה מעניין מאוד וכך גם קבוצת הדיון (אני הייתי בזו של טל על מוסד המלוכה אצל בני הלילית), וגם הפסקות האוכל והסופגניות בין האירועים. שמחתי מאוד לפגוש שוב חברים טולקינאים ותיקים ויקרים.
לגבי ההפתעה בסוף- התרגשתי מאוד לקבל אותה, ואולי מרוב התרגשות לא אמרתי את שעל לבי ולכן אכתוב את זה עכשיו- ההצטרפות לקהילת טולקין והחברות בה היו ועודם אחד הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים, כאן הכרתי כמה מחברי הטובים ביותר והקהילה היא עבורי בית חם שתמיד כיף לבוא אליו.
לגבי מה שכן אמרתי, אני עומד מאחורי זה- זה היה מגניב וצפו לקאמבק אחרי השחרור
ארזה (ללית)
המיקום היה מוצלח, הארגון והלוגיסטיקה היו (במבט מבחוץ) טובים וניכר שהופקו הלקחים מהאירועים הקודמים, החברה היתה נעימה כתמיד והאווירה היתה חמה ומתאימה מאוד לערב חורפי. הפאנל היה ענייני, אם כי לא מסעיר או מחדש במיוחד לטעמי, וקבוצת הדיון שהייתי בה (על האינטראקציה בין גנדאלף לסארומן, או: עד כמה ניתן לנגח את שירלי) היתה מעניינת והזכירה לי את ההנאה שבדיונים הפשוטים על הספר האהוב על כולנו.
הרעיון לאירוע העשור היה מצויין ועשוי היטב, רק חבל שלא היה מספיק זמן כדי להודות לכולם בהרחבה (ולצחוק מההצגה ה"עניינית" של רן ורוני). בנימה אישית יותר, הופתעתי והתרגשתי לגלות שנכללתי ברשימת התודות. אין הרבה דברים שמחממים את הלב יותר מאשר לדעת שמעשיך מוערכים על ידי אנשים אחרים, וההרגשה הזו בהחלט מעוררת בי רצון לתרום עוד יותר.
תודה לכל המארגנים והמשתתפים! עכשיו צריך לחכות לאירוע הבא...
שירלימיר
אין, אין על ריוונדל.
הפאנל, שבו לא הייתי.
קבוצת דיון שבה עוברים על הספר, ובוחנים את הטקסט מילה אחר מילה ומשפט אחר משפט.
פגישות עם אנשים (קצרות ומועטות מידי).
אירוע העשור בהנחיה המגניבה של רן ורוני.
והאפטר פרטי שבה שוטטנו ברחובות כפר סבא הקפואים ובסוף זכינו בה בסיידר חם ומעודד ובדיון על ספרים כמו העולם של אתמול, דון קיחוטה (בשני התרגומים, ועוד).
איזה כיף!
שמרית (Arien.)
קודם כל והכי חשוב- היה נפלא לפגוש את כולכם! זה כמובן היה הכי כיף והסיבה המרכזית להגעה שלי. לכן גם ההפסקות הארוכות תרמו המון.
הפאנל היה מעניין, גם אם לא מסעיר במיוחד. אבל היה שווה לשמוע אותו. הייתי בקבוצת דיון של טל והיה ממש מוצלח. היה מאוד מהנה ומעניין וגיליתי לשימחתי ולהפתעתי שדווקא יש לי מה לתרום בנושא. אני כמובן לא אגלה לכם את אמריקה אם אני אגיד שזה פורמט מוצלח, שמעודד גם את הצד המחקרי ע"י סיעור מוחות בנושא מסויים. אבל אני עדיין אומרת את זה. כי כשדברים עובדים טוב חשוב להדגיש שהם עובדים טוב. גם אם זה ידוע.
האירוע בסוף היה יפה מאוד וההנחיה של רן ורוני הייתה אופיינית. וטוב שכך.
תודה לנצר וטל על אירגון ריוונדל ולכולכם שהפכתם אותו לנעים ומעניין כל כך.
נצר מצליח (מארגן הועידה)
כמו בועידה הראשונה בחנוכה, גם הפעם הלכנו על הפורמט של פאנל, קבוצות דיון, חגיגת חג החנוכה ואירוע מסכם. אך הפעם, בעקבות הערות ובקשות של חברי קהילה יקרים, ערכנו מעט שינויים, על מנת שההנאה של כולנו תהיה מקסימלית. לפי התגובות בפורום, נדמה לי שטל ואני עשינו עבודה לא רעה בכלל.
מנקודת המבט שלי, הפאנל היה טוב, אם כי היה יכול להיות טוב יותר אם היו קצת יותר מחלוקות בין חברי הפאנל (ואולי קצת דם לא היה מזיק).
קבוצת הדיון של טל ימין היתה מהנה, ולמרות שחששתי ממספר המדיינים הגדול (כמעט 20 איש), שמתי לב שכל אחד היה מסוגל להתבטא באין מפריע, וכולם אכן עשו זאת. אפילו אני תרמתי מעט פניני חוכמה, והרגשתי בסיום הזמן שהדיון בהחלט העלה נקודות מעניינות והיווה פוטנציאל לדיונים נוספים, כפי שאחרים כתבו כאן לפני. גם אני הצטערתי שלא הייתי יכול להיות נוכח גם בקבוצת הדיון של שירלי.
ההפסקות הארוכות בין התכנים היו כיפיות במיוחד ואפשרו הרבה מאוד אינטרקציה עם כל חברי הקהילה. הכרתי פרצופים חדשים, פגשתי פרצופים ישנים, ואהבתי להיות בחברת האנשים שאני נהנה לבלות איתם בכל מפגש קהילה. כמובן שההפסקה השניה היתה מתוקה במיוחד עם הגשת הסופגניות. מממ, ריבת חלב!
אירוע העשור לקהילה... מה אפשר כבר לומר? שהייתי מופתע כמו השאר לקבל תעודת הערכה יפה ומכובדת? שצחקתי נורא כשאיתי נחמיאס עלה על הבמה והיה פשוט הוא עצמו? שצחקתי עוד יותר חזק כשיואל מחא כפיים לעצמו בזמן שעלה לבמה לקבל את התעודה? שכבר הפכתי לשלולית מרוב צחוק בכל פעם שרן חייך בצורה כל כך אופיינית למצלמה של יאיר? שגם אני מעט התאכזבתי כשהאיצו בנו לסיים את האירוע והיינו חייבים למהר?
אפשר לומר את כל אלה, ואוסיף ואומר שהתעודה שקיבלתי העלתה בי רצון להביע על הבמה ההיא את כל הטוב שהקהילה הזו העניקה לי, ושאשמח להמשיך ולהעניק לה ככל שאוכל. תמיד.
לסיכום, ועידת ריוונדל השלישית יצאה מוצלחת מאוד מבחינתי. נהניתי באופן אישי, ונהניתי שאחרים נהנים.
תודה מיוחדת מגיעה:
למארגן התכנים של הועידה - טל כץ. שועל!
למשתתפי הפאנל - ארנון המנחה, גדעון, רוני ורן.
למנחי קבוצות הדיון - שירלי וטל ימין.
למנחי אירוע העשור - הרב"ז ורוני חורקין (שגם דאג לארגן את תעודות ההוקרה).
למעצבת סיכות הועידה - מור שניאור.
וכמובן, למעצב תעודות ההוקרה - אודי מירון (הצנוע! תעודות לכולם חוץ מלעצמך?! נו באמת... :P ).
תודה לכל מי שהגיע, ותודה גדולה יותר למי שטרח והגיב כאן בפורום שהוא נהנה מהועידה. זה מאוד מחמיא, וממריץ להמשיך ולעשות עבורכם את המקסימום. ועידת ריוונדל, ילדתי היקרה, תשוב אלינו בחנוכה הבא.
עד הפעם הבאה, חג שמח לכולם!
נצר.
תיאורים נוספים ניתן לקרוא בפתיל סיכום הוועידה בפורום קהילה.
