מפגש 5/1/2006

תיאור מפגש מאת נצר (נצר_יסילדור)

הרבה אוכל, הרבה בירות, הלמס דיפ 9, תאוריות קונספירציה, הופעת אורח קטנה של עמרי הקטן, צחוקים באיזור העישון. זהו.

אה, צריך לפרט יותר?

טוב, אז ככה:

טל כץ, אמינוב, ורה ואנוכי הגענו בשעה 21:30 בדיוק לביתו של רן, לאחר תיור קצר אחר חניה. היינו בטוחים שאנחנו מהמקדימים, אבל להפתעתנו גילינו שהגענו אחרונים, ושמחנו על האיחור האופנתי שלנו, שלא היה במתכוון.

ברגע שנפתחת הדלת מקבלים אותנו רן ויעל, ומאחוריהם עדת טולקינאים מתלהמת. התחלנו לבצע "השתלבות" בסביבה, ומהר מאוד הבנו שהנושא המרכזי במפגש הוא האוכל. היה ה-מ-ו-ן אוכל. רובו הכיל פטריות, למיטב זכרוני, בצורה כזו או אחרת. הועלתה הצעה לשנות את שם המפגש ל"מפגש פורום אוכל", שלא נראתה כה מופרכת לאור העובדה שבכל פעם שמגש אחד נגמר, הופיע מיד מגש אחר מלא בכל טוב.

רוב המפגש יכול להיות מתואר כ"שיחות בקבוצות קטנות". כל קבוצה מצאה לה נושא לשיחה וזרמה איתו לזמן לא מוגבל. כך למשל, היתה קבוצה של עומרי, מוטי ,דני ועוד (אני לא זוכר במדויק מי היה שם) שדיברו על עניינים אקדמאיים ועל תאוריות קונספירציה יומרניות. היו שם יונתן, קלרה, מוטי ויואל, שדיברו על עניינים שאף אחד אחר לא יכול להבין. הדבר המרכזי שאני זוכר הוא שבשלב מסוים יונתן הפציע בשירת אופרה ספונטנית. היו גם ארזה, ראובן, עדי, גבריאל ורוני, שהתגודדו סביב הספריה של רן. שירלי ואילנה פתחו דיון קטן על הספה מול הטלוויזיה, עד שהוצאנו אותן משם לצורך צפייה בהלמס דיפ 9. טל כץ התנחל על כורסה, מצויד בבקבוק גינס,למשך תקופה ארוכה במיוחד. אני הייתי פרילאנסר שעובר בין הקבוצות, ומצלם פה ושם (חוץ מאת אילנה, שאיימה על חיי אם אכוון עליה את המצלמה). בין לבין הגיע עומרי הקטן להופעת אורח, אבל נעלם מהר מאוד. לא צריך לחשוף אותו לזוועה אנושית כזאת עדיין. בנוסף לקבוצות אלו, היתה הרבה תזוזה ושיחות ספונטניות בין האנשים. כמו כן היו המון יציאות מאורגנות לסיגריה. מיותר לציין שלא הצטרפתי (חוץ מלאחרונה, שהיתה ארוכה במיוחד, ועליה בהמשך.

עמוס, אילן, טל ואני צפינו בהקרנה פרטית ולא איכותית בעליל (לא שמענו את הסאונד) של הלמס דיפ 9. עבורי זו היתה הפעם הראשונה, וצחקתי בעיקר בגלל העובדה שכבר הייתי אחרי הבירה ה-3.

לקראת סוף הערב הוצאנו את כל האוכל והבאנו את הקינוחים. היו עוגיות, היה בראוניס לא רע של עומרי,היה סלט פירות, והיתה עוגה. לא טעמתי ממנה, אבל היה ניתן לראות בבירור את הקוטג' שהיא הכילה. את המתכון המקורי ניתן למצוא באתר: www.Klara's.recipes.com או באתר www.nusuim.bebenei.adam.com .

אחרי מעט זמן יצאנו להפסקת סיגריה ארוכה במיוחד בחדר המדרגות של הבניין. היו שם הרבה דיבורים על צבא, בדיחות על מג"בניקים, סיפור של אילן על "איך פגשנו (הוא וחבריו, לא המפגש הטולקינאי) ערסים בפארק פרס, הבאנו חברים בעלי שיני זהב ופוצצנו אותם במכות" ועוד סיפור על "איך ראיתי מאבטחים, שתפסו שוטר צבאי שהציק לחייל מקומבן, ופוצצו אותו במכות", ועוד סיפור על "בלה בלה בלה... ובסוף מישהו פוצץ במכות".

חזרנו פנימה, וממש לקראת סיום הגיע מאורע טראומתי: הקראת קטעים נבחרים של "חרב אלף הראמות"... הו, האימה... קשה לי לשחזר את הסיטואציה, בעיקר משום שנזרקו לחלל האוויר משפטים סתומים מאין כמותם. כלומר, ציטוטים מהספר. הדבר הכי מדהים הוא שרן סיפר שמישהו שלח לו מייל, שבו הוא מציג את עצמו כנציג הקהילה של הספר הזה.

בנימה מדאיגה זו נפרדנו טל, אילן ואני מכולם ועשינו דרכנו חזרה הביתה, עייפים, שבעים ומרוצים.

תודה ליעל ולרן על האירוח וההשקעה. כן ירבו מפגשים מעין אלה.

תוספות של מוטי (הורמיז)

עכשיו כשחסכו ממני את הקטע הקשה - כמה תוספות:

ראובן בילה את רוב המפגש, כרגיל, בקריאה, אבל הספיק לנפק שני ציטוטים מרשימים:

"מוטי הוא כמו הוביט, רק שבמקום אומץ לב יש בפנים בלרוג קטן". כשהחמאתי לו על הציטוט, ראובן הוכיח שהוא גם יודע לדרדר ציטוטים כמו שצריך והגיב: "כן, אבל בניגוד לעדי אני מתאמן על זה בבית לפני כן".

דני אורבך שיפר את מעמדו כתוקע סכין בגב האומה כשנבחר לנציג החוג שלו באגודת הסטונדטים של אוניברסיטת ת"א, מה שהוביל את עמרי לספר, כמו שרק עמרי יודע, כמה מחוויותיו שלו מישיבות ועדת ההוראה של האוניבריסטה העברית.

אורי התגלה כבוגד נאלח. עמרי ניסה תעלול מרושע למדי והביא שקית עם אבקה לבנה, שאותה איים להכניס לכוס המשקה של רן. לבסוף הסתבר שזה היה בסה"כ סוכר, אבל בזכות המוניטין של עמרי המחתרת פיתחה תקוות שווא. כשנסיון ה "הרעלה" סוף סוף הגיע - אורי קפץ להזהיר את הרב"ז. אורי הוקע רשמית כבוגד נאלח, כלומר כלגולאס, ונידון ללובוטומיה.

איכשהו בדרך חזרה פלטתי כל כך הרבה שטויות, ואני מקווה מאד שאף אחד מהנוכחים ברכב לא יצטט אותי, למרות שהאמת היא, שדי מגיע לי.