תרומה לקהילה 22/2/2008

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בעקבות הצלחת הפעילות הקודמת, צביעת בית יחד, נערכה ביום ששי ה- 22/2/2008 פעילות נוספת, וגם הפעם צביעת בית - "בית אילן" בנתניה.


הסיכום הרשמי מאת אמיר (הורין)

ובכן... ביום חורף קייצי ויפה, יום שישי מושלם לכל דבר חוץ מלצבוע בית בנתניה, מצאה את עצמה קהילת טולקין הישראלית (באשמתי כמובן) איך לא? צובעת בית בנתניה.


הפרטים למי שלא היה ולמי שכבר הדחיק ושכח: נצר, נופר ואנוכי הגענו קצת לפני הזמן הרשמי (שזה די חריג ומוזר שמא"שניקים מגיעים בהקדמה...) ומצאנו את עומרי שהקדים את כולם. בהמשך ולאו דווקא לפי סדר הגיעו: הרב"ז, הסנדק, רוני חורקין, שירלי, צ'ונג, השועל, גבריאל, מיטב (בטח שכחתי מישהו). חברי הקהילה הפגינו בקיאות אופנתית כשמכנסי הדגמ"ח הירוקים והאופנתיים בלטו במיוחד וכן פרטי לבוש נוספים שהגיעו הישר מהקטלוגים של וורסאצ'ה ודולצ'ה & גוואנה כמו המראה ה"סנייפי" של עומרי, סווטצ'ר הרטרו (משנת 1833) של ארזה ומראה החיילת במסדר של נופר.


בהמשך זכינו לארוחת בוקר שטרחו והכינו לנו אנשי "בית אילן" והתחלנו בעבודה. בגדול, במשך 3 שעות אינטנסיביות צבענו משהו כמו 3000 קמ"ר של קירות, לכלכנו כ 50 דונם של רצפה, לימדנו בית שלם של נפגעי נפש את מיטב רפרטואר המחרוזת המא"שניקית (מצונזרת בחלקה...) וחלק מהתיזה המעניינת של צ'ונג על החיים בכלל ובפרט, ובכוחות משותפים אפילו הצלחנו לשבור מכסה של ביוב. בשורת התוצאות הסופיות נראה שלמרות הכל, עשינו את שלנו, הצלחנו לתת לבית אילן את מתיחת הפנים שהוא היה ראוי לו ואת המצווה הרבעונית שלנו. סיימנו ביעף והתפנינו לארוחת צהריים מפוארת שהתאפיינה בתחרות סמויה של מי מורח יותר סחוג בפיתה שלו, או לחילופין... מי מעז לשתות מהמיץ האדום (מממ...מעניין מה יצא מכל הסיפור הזה...)

כלפי חוץ עשינו את העבודה ובאופן מרשים וכלפי פנים זכינו לאירוע מגבש, כייפי ומעורר גאווה.


רשמים נוספים (ותמונות) ניתן למצוא בפתיל הסיכום שנפתח בפורום קהילה

חזרה לחלק האירועים