תקצירי ההוביט ושר-הטבעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חמשירי תקציר שר-הטבעות - אייתלאדאר

There once was a nasty One Ring

That was such a horrible thing:

Those who kept it, you know

Would never let go -

Not until Gollum bit off their fing!


Gandalf, that old trouble-maker

Told Frodo, "The Ring - you must take her

Straight to Mount Doom

And there, I assume,

You'll find out that you cannot forsake her."


תקצירי ההוביט - Omi

[בתשובה לשאלה: מהם האיפיונים של הדמות הראשית ושל המשנית?,ומהו המוטיב? בספר ההוביט פליז תעזרו ליייי!!!!]

הדמות הראשית בהוביט סובלת מעודף משקל. למען הדיאטה שלה מאמן הכושר האישי שלה מסבך אותה (להפתעתה המרובה) במסע ספורט אקסטרים, הכולל דאיה, ראפטינג, סנפלינג, טיפוס ואפילו קפיצה לגובה. בסיכומו של דבר היא לא מאבדת קילוגרמים, אבל כן מאבדת כמה כפיות כסף ואת שמה הטוב. בדרך היא גם מוצאת טבעת זהב.

יש הרבה דמויות משניות בספר ולכל אחת אפיונים שונים. אחת מהן, למשל, היא מלך בני הלילית של היער (או מלך השדונים או מלך האלף - תלוי באיזה תרגום אתה קורא). דמות זו מקפידה במיוחד על המזון והמשקה שבתפריט הדיאטה של הדמות הראשית, אבל הדמות הראשית משיגה מזונות שלא יועדו לה ומסתובבת בעיקר במזווה. הדמות המשנית הזו מתמחרת את שירותיה (ושירות אנשיה) בצורה יקרנית מאוד, ולכן הדמות הראשית מעניקה לה שרשרת משובצת באבני חן. לעומת זאת היא לא חוזרת לביקור נוסף.

מוטיב מרכזי ביצירה הוא המזון והמשקה - היצירה מתחילה בהזמנה לכוס תה, ממשיכה בשיר על שטיפת כלים, עבור בדיון מעמיק על דרכי הטיפול השונות בבשר (של 13 גמדים, אגב), דרך הצהרות של דמות משנית אחת על רצונה לאכול ממש את הדמות הראשית, הלכות נימוסי שולחן אצל דמות בשם באורן, השפעות המחסור במזון על ההגיון הבריא, הידרדרות לגניבת שיירי מזון, שימושים יצירתיים לחביות מזון ריקות, מצור ממושך וכלה באובדן של סכו"ם.

דרך אחרת לחלוטין לקרוא את הטקסט מפרשת אותו כך: הדמות הראשית היא בן טובים שמסתבך בחברה רעה. בהתחלה רק מאשימים אותו שהוא גנב, אבל בסופו של דבר הוא עובר תהליכים של הפנמת הדעות החיצוניות עליו והתפרקות הכבלים המוסריים שלו, עד שהוא נעשה באמת ובתמים גנב, כייס ופורץ. הוא גונב בחשיכה מזקן מסכן וחלוש את כל רכושו עלי אדמות (טבעת זהב קטנה), ומשם הוא ממשיך לפריצה לבתים, שקרים ורמאויות ואפילו הריגה ממש. הוא גונב גם מחבריו לכנופיה - הוא לוקח מראש הכנופיה שלו אבן חן גדולה ועושה בה ככל העולה על רוחו. כדי לסמל את היעלמות חוט השדרה המוסרי של הדמות הראשית, הטבעת שאותה הוא גונב מהזקן גורמת לו עצמו להיעלם, כך שרק צל קלוש נשאר ממנו. ככל הנראה הטבעת הזו מתקשרת לצד הרע של הדמות הראשית.

הדמות המשנית שבחרנו לנתח, מלך בני הלילית של היער, לפי הקריאה הזו של הסיפור, מייצג את הצד השלילי והמושחת שבגורמי אכיפת החוק. הוא משליך לכלא את חברי הכנופיה של הדמות הראשית בלי הוכחות ובלי משפט, הוא חמדן ותאב בצע והוא מוכן לשנות את דעותיו תמורת תשלום נכבד (רמיזה ללקיחת שוחד). יש אפילו רמיזות שהוא מעורב במעשי בגידה, אבל זה לא מפורש בטקסט. בספר ההמשך יש עדויות נוספות שתומכות ברעיון הזה, אבל זה כבר סיפור אחר. הוא מסובך עד מעל לאוזניו בסחיטה באיומים - הוא מחזיק אנשים בכלא בציפיה לכופר נפש והוא יוצא למלחמה כנגד שכנים חלשים אך עשירים ומטיל עליהם מצור תוך דרישה לקבלת כספם. שומריו גונבים בעצמם ומשתכרים בעודם בתפקיד. באופן כללי מדובר בדמות שלילית ביותר. הדבר הטוב היחיד שניתן לומר על הדמות הזו ובני ביתה הוא שהם מצטיינים במהירות גדולה, הן במחשבה והן במעשה.

המוטיב המרכזי בפן הזה של הסיפור הוא ההידרדרות המוסרית הבלתי נמנעת של העולם ושל הדמויות השונות בו. הסופר, שגם ביצירותיו האחרות יש עיסוק נרחב במוטיב הזה ובנגזרות שלו, בוחר להתחיל את הסיפור במעשה ונדליזם (השחתה של דלת שזה עתה נצבעה) והפצת דיבה (שהדמות הראשית היא פורץ וגנב) ולסיים אותה באקט של גניבה (כפיות הכסף של הדמות הראשית נגנבות). אין כמעט אף דמות בספר שלא פושעת בשלב כזה או אחר או שאין לה מוניטין מפוקפקים: פוליטיקאים מושחתים (לפי מעשיהם), עורכי דין חמדנים (לפי שמם), רוצחים מדופלמים ופושטי עורות, מפלצות אוכלות אדם, מפיצי שמועות ושודדי דרכים (שלא לדבר על לובליה סאקוויל-באגינס).


תקצירי ההוביט - גרומיט

בתשובה לבקשה של עוברת אורח שביקשה תקציר לספר 'ההוביט' לשם עבודה בית ספרית. גרומיט נחלץ לעזרתה:


סמוג הדרקון חי לו בשקט ובשלווה בהר הבודד כשלפתע מגיעים שלושה-עשר גמדים והוביט ומתחילים לחוד לו חידות. הוא מת מהעצבים.


או אולי:


בילבו באגינס היה הוביט מכובד ומיושב בדעתו.

גנדלף קלקל אותו.

הסוף.


או אולי:


רגע לפני פרשנות הספר האדום, בא לנו טולקין עם קלילון שמבוסס על ספר המופת לילדים "מפה לשם וחזרה".


או אולי:


לובליה סאקוויל באגינס מאוד התאכזבה כשבילבו חזר במפתיע מכל מיני דברים שעשה בארצות מוזרות. למזלה היא הצליחה לפחות לשים יד על הסכו"ם.


או אולי:


הרבה שנים לאחר כשלון מלחמת האורקים והגמדים בשערי מוריה, תורין אוקנשילד יוצא להחזיר את מעמדו כמלך מורם מעם. שנים עשר מקרוביו ופורץ אחד עוזרים לו במשימתו.


או אולי:


במשך שנים שרדה ממלכת האלף ביעראפל כשמצידה האחד מאיים הנקרומנסר מדול גולדור ומצידה השני ממלכתו של הדרקון סמוג, המלך האמיתי שמתחת להר. משלחת גמדים הרפתקנים מאיימת לשנות את הסטטווס-קוו, על אפו ועל חמתו של מלך האלף. הספר מתאר את הפוליטיקה הפנימית של ארמון המלך, את התמודדותו עם איומי המשלחת, בדרך לקרב חמשת הצבאות ולכיבוש ממלכתו של סמוג.


תקצירי שר-הטבעות - גרומיט

שר הטבעות - התקצירים של גרומיט, בתשובה לעוברת אורח שביקשה "תקציר של שר הטבעות, אבל עם עלילה מפורטת":


גימלי בן גלואין הוא בנו של אחד מהגמדים העשירים ביותר בארבור. בעקבות איומים מרומזים של פרש שחור, הוא נשלח לאימלדריס לקבל את עצת אלרונד.

באימלדריס הוא פוגש כמה הוביטים ויוצא איתם ועם עוד כמה דמויות לא חשובות למסע ארוך. בדרך הוא רוצץ כמה ראשי אורקים, מרוצץ כמה שערות מראשה של אישה יפה, מגלה שהוא מפחד מהחושך, ומנצח את המלחמה. אה, ויש גם טבעת ועוד כמה עלילות משנה.


או אולי


סאורון "העין" רינגלורד יצא למלחמה ואיבד טבעת. עיזרו לו, ילדים חביבים, לגלות אותה.


או אולי


סיפור אגדה מסורתי על ארגורן, הצעיר בבניו של המלך המודח ארתורן )קטנוניים - אם אין לו אחים, ארגורן הוא הבן הצעיר), שנשלח על-ידי מלך העלפאים האדיר להרפתקאות מספרות שיער בכדי שיוכיח שהוא ראוי לזכות ביד הנסיכה.


או אולי


אתה הגיבור!

לווה אחת מהדמויות - קוסם, גמד, לוחם, או הוביט, בהרפתקאת מבוכים ודרקונים נפלאה. צבור אבנים טובות בנקרת הלם, מיתריל במוריה וכוחות קסם נאדרים, בדרך לפיצוח המבוך.


או אולי


שר הטבעות הוא סיפור על זיקנה ודעיכה בעולם משתנה. העלילה נעה במהירות מדמות לדמות, כשכל אחת מייצגת פן אחר של ההזדקנות - מטום בומבדיל, התמהוני העליז, דרך גנדלף האומלל שמאס בחייו ונופל לתהום במוריה לאחר שהוביל את עצמו ואת חבריו הצעירים ממנו בנתיב מסוכן ומיותר, וכלה בדנתור האדיר, מלך בני האדם. הסיפור משלב אלמנטים פנטסטיים דמויי קסם במטרה להעצים את הקונפליקטים המלווים את הזיקנה.

ראויה לציון דמותו של זקן-עץ - אלמן מריר וסנילי שמשוטט ביערות וניזון מפירות יער וממי פלגים צוננים.


או אולי


שר הטבעות הוא מהספרים הקלאסיים של המאה העשרים. יסודותיו נעוצים במודרניזם המערבי מחד, ובתיאולוגיה הקתולית מאידך. המחבר, בלשן במקצועו, משלב בספר מרכיבים פילולוגיים רבים שמוסיפים לספר רבדים נוספים. שלא כמו בספרות הפוסטמודרנית החדשה, טולקין יצר ספר עם אמירה, מטאפורות, ומסומנים ברורים מאליהם, בשפה עשירה וקולחת ותפיסה מוסרית חדה וברורה.


אך למעשה

מה שהכי מחריד זה שכל מה שכתבתי כאן גם נכון. עכשיו הרבה יותר ברור, כמובן, על מה הספר.


תקצירי הכרכים - אייתלאדאר

בתגובה לבקשה היסטרית משהו של עיתונאי לתקצירים של שלושת כרכי שר הטבעות, אייתלאדאר נחלץ לעזרה:


"אחוות הטבעת":

מוצאים טבעת רעה, מחליטים להשמיד אותה, יוצאים תשעה לדרך, הקוסם האפור נופל לתהום כי לבלרוג אין כנפיים, ממשיכים בלעדיו כי עברה דקה, עוד דקה, עוד דקה... רבים על הטבעת, מתפצלים, עוד אחד מתפגר.


"שני הצריחים":

מתפצלים! שניים שבויים, שלושה רודפים אחריהם, אחד התפגר כבר אמרתי? הקוסם האפור חוזר אחרי שעשה כביסה והפך לבן. שניים ממשיכים עם הטבעת פלוס נודניק בלתי-נלאה. מלחמה. הקוסם שקודם היה לבן ועכשיו הוא צבעוני (לא ההוא שהיה אפור, אחד אחר) מתעצבן על ההוא שהיה אפור ועכשיו לבן, אבל אין לו סיכוי מול העצים המהלכים שמצאו את שני השבויים שמקודם. השניים עם הטבעת כמעט מגיעים ליעד, בעזרת הנודניק. הנודניק בוגד בהם. חושך.


"שיבת המלך":

עדיין מפוצלים. מלחמה. הקוסם המכובס עוזר לנצח בקרב. השבויים הפדויים גם משתתפים פה ושם. השלושה שרדפו פוגשים כמה חבר'ה מתים. עוד מלחמה. פה ושם כמה אנשים מתים, ועוד כמה מתים, אבל לאפחד לא אכפת. השניים עם הנודניק הבוגדני מגיעים ליעדם ומשמידים את הטבעת בעזרת הנודניק. בום.

כמה עיטים שאיפה לעזאזל היו עד עכשיו נזכרים שהם כן יכולים להיכנס לארץ האויב ומחלצים את הסיירת, מינוס הנודניק שהחליט שכל מה שקוסם אפור יכול לעשות, הוא יכול יותר טוב. אבל הוא לא חוזר. כולם מתאחדים (מינוס ההוא שהתפגר בסוף החלק הראשון). שמחה וששון. חוזרים הביתה ומחסלים את הקוסם הצבעוני שלא רק שלא עשה כביסה, הוא רק התלכלך עוד יותר. מפליגים לאמריקה. THE END.


אה, ויש גם נספחים, רוצה תקציר שלהם?

א. היסטוריה.

ב. לו"ז.

ג. משפוחה.

ד. לוח-שנה שימושי.

ה. כתיב וכתב.

ו. שפר לשונך!


חזרה לקטעי ההומור