תמרורי דרך או שירו של הקיסר הנוהג לירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שירו של הקיסר הנוהג לירושלים, או תמרורי דרך (ע"פ "סימני דרך") / ayulli


מי זוכר ומי יודע את הדרך אל ביתי?

מי אשר קולי שומע אל גוש דן כוֶונה אותי!

הררים סביב סביב לי והדרך לפני

ודינדון פעמון הפלא וקולו מכל עברי.


אי משם אנה בצומת?

אי! משם קול פעמון!

אי משם אשובה הביתה

וי, לא אזכורה נכון!


כי תעיתי שוב בדרך, שוב טעיתי בנתיב,

גבעה צרפתית ביקשתי, הדריכוני סׁעַ סביב.

הנתיב אמנם שלוח, מסומן בגיר לבן,

אם אמשיך כעת לנסוע שועפתה נבוא, אילן!


אי משם אנה בצומת?

אי! משם קול פעמון!

אי משם אשובה הביתה

וי, לא אזכורה נכון!


תחנת תדלוק בדרך, ובה אכנס ואשאל

נא אמרו לי אי הדרך, בינתי כמעט ותחדל!

אי הוא הנתיב הימה? בתרשיש אגמול וכודכד,

נא ענוני, נא כוונוני, אין לי כביש מלבד האחד!


לא לבד אני בדרך ההולכת אל ביתי

מא"שניק יש או אולי שניים הנוסעים הביתה איתי.

ובשמש השוקעת, אכולי נתיב מרורים

נתייפחה פה כולנו בנהי של תמרורים.


אי משם אנה בצומת?

אי! משם קול פעמון!

אי משם אשובה הביתה

וי, לא אזכורה נכון!


בחזרה לחלק השירים