הצגת המקור של תחנת החלל - התפרצות הר-געש

כפי ש[[רב"ז|רן]] מרמז, הסיפור של ההתפרצות הוא די מורכב:


יום אחד החלטנו שאנחנו מתגעגעים לראות את הכרס הענקית של הרב"ז, והתקשרנו לשאול לשלומו. באותו הזמן מסתבר שהפרענו לו באמצעארוחה משפחתית בבית הוריו בעיר החיננית בת-ים. הוא אמר שהוא יבוא אלינו אחרי הארוחה, ולפני שניתק הספקנו לשמוע אותו אומר 'אין כמו הצ'ונט של אמא'. 
 

באותו הזמן ישבנו חברי [[פורום מ.א.ש.|פורום מא"ש]] ביאכתה של טל (AKA צ'ונג) וניסנו לדוג כרישים רדיואקטיבים (בגלל זיהום השפכים לים). עשינו זאת על מנת לנצל את האנרגיה החבוייה בהם בשביל לשלוח חללית שתחזיר את נצר הביתה מ[[תחנת חלל טולקינאית על הירח|תחנת החלל הטולקינאית]] [1], כי נבט התחילה לחשוד שזה מוזר שהוא עושה שלושה אבט"שים רצוף בח"א, אפילו הם לא עד כדי כך טוחנים היא אמרה לנו. מיותר להגיד שהמשפחה שלו לא שמו לב, ונהנו מהשקט.      
 

אספנו את רן מהמרינה, שמנו את החללית איתנו ביאכתה ויצאנו להפלגה בים הפתוח. הבאנו בירות והייתה אווירה טובה, ובלי ששמנו לב יצאנו כבר מהים התיכון, חלפנו על פני האוקיינוס האטלנטי והשקט והגענו לאזור צפון יפן, והכל באחה"צ אחד של הפלגה. לפתע אמינוב אומר לנו: 'נגמר הדלק'. שאלנו אותו איך זה קרה, מכיוון שגנבנו נוסחה כימית לדלק שלא נגמר מהדוקטורט על עומרי [2], והוא השיב: 'מכרתי את הדלק המיוחד לאירנים, והשקעתי את הרווח עם שאר כספי הקהילה במטע מלפפונים במרכז מדבר סהרה, זה יכניס לעמותה מיליונים!'. לפני שהספקנו לחנוק אותו, רן אמר: 'חברה, יש בעיה יותר גדולה, אני צריך לשירותים... ומהר'. צ'ונג חשב במהרה: 'יש משוטים, אפשר להשיט'. הוא ואמיר כחיילים מנוסים תפסו את המשוטים והתחילו לחתור מהר אל האי הסמוך, בעוד אני ואמינוב הדלקנו שני סיגרים קובנים ודנו במשמעות ועומק הבעיה הנתונה. 
 

הגענו אל האי ואז לפנינו עמד הר געש רדום. ואז עלתה לי מחשבה [3], הריי כרישים לא תפסנו (זוג נעליים ישנות כן), אז למה שלא נשלב את האנרגיה ההתחלתית מרן, בנוסף לאנרגיה פוטנציאלית מהר הגעש, וככה נוכל לפתור את בעיית הטסת החללית לחלל. פעלנו במהרה כי רן היה לחוץ, שמנו את החללית בלוע ההר (אמיר התנודב להיות הטייס), רן הוצב בתחתית ההר ואמרנו לו לחכות לספירה לאחור. אני, צ'ונג ואמינוב היינו בחדר הבקרה המאולתר ביאכתה, והתחלנו להריץ את הספירה ולתאם בין רן לאמיר. 5, 4, 3, 2, 1 ו... התפרצות ענקית!  
 

באותו הזמן נצר היה בהלמס' דיפ 9 ולפתע ראה התפרצות אדירה מכדה"א וכל כך התרגש שצילם את זה בפלאפון שלו, אך רק לאחר כמה דקות שהוא ראה מן פחית שימורים גדולה מגיעה לעברו הוא הבין שבאנו לחלץ אותו. אבל רק אחרי שאמיר נחת הוא קלט שהוא גם בא בחללית חד-פעמית, ושהוא גם תקוע שם. הודענו לאשה (גרייג'וי) שח"א הוציא גם אותו למשימה מיוחדת ושהוא ייעדר זמן מה.  
 

כיצד הם חולצו מתחנת החלל? האם הצלחנו להפליג חזרה לישראל? האם חוש"ם שישן במשך כל הזמן בביתו התעורר? כל זה, בפרק הבא [4]
 

[1] אנחנו משתמשים בחלליות חד-פעמיות כי קהילת טולקין מאמינה באיכות הסביבה, אפילו רן אמר את זה ברעיון לטלויזיה פעם.

[2] שבגלל האירוע נאלץ לפרוש מהאקדמיה ומהמקצוע, ולהדרדר לסמים ואלכוהול.

[3] נדיר, אבל קורה.

[4] בעתיד הרחוק... מאוד. 


[http://demo.ort.org.il/ortforums/scripts/forum_msg.asp?pc=434145897&msgID=221984827 ההודעה המקורית]

[[הפלגנו כך|שיר שכתב נצר בעקבות האירוע]]

[[תחנת החלל הטולקינאית|חזרה לתחנת החלל]]

[[קטעי-הומור|חזרה לקטעי ההומור]]