קוסם כחול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תאריך כתיבה : 23/10/2004 14:34:47


לפתיל המקורי


"יומני היקר,

כמעט בלמתי אותו, כך הייתי סבור. לאחר מכת המחץ שהנחתתי עם השיר על הנאזגול הצורם שמעתי זעקות אימה ופליאה מחוץ לחומות העיר, ואחריהן שקט שהשתרר. שקט של אחרי המלחמה, חשבתי, אך הנה התברר כי היה זה שקט מתוח, שבו ניסה פאראמיר להכין תחבולה חדשה ולצאת למתקפה סוערת נוספת. בעודי נח את מנוחתי, ומותיר הוראות שונות למאות אלפי הקוריאנים, הגיע הקמב"ץ הראשי שלי (דווקא תאילנדי) והודיע כי שיר חדש מתנגן, על פי "בטי-בם" של אריאל זילבר. 'זילבר?', עניתי בנמנום. 'ומה עם "הולך בטל - בומבדיל", כלום הוא לא עצר בעדו?' 'לא אדוני!', ענה לי. 'לא עזר?' אמרתי בעודי מתרומם אט אט מהמיטה ושורך את נעליי 'ואני מניח שגם "השיר על גולום" לא הועיל?' 'איזה הועיל, המפקד, התחמושת הזאת בת יותר מארבע שנים!'. 'טוב, אז אני מבין שאין ברירה', אמרתי והתקדמתי אל עבר האנגר הארטילרייה שלי, 'תביא לי דף ועט'."

ועל כן חברים, שיר של אריאל זילבר, על פי "החברה להגנת הטבע". והפעם, זווית קצת אחרת על אופיים של המאיאר השונים בעידן השלישי...

ד"א, רן, אין לי בעייה לכתוב שיר טולקינאי על פי שירי דיג-דיג-דוג, או ג'ימבורי, או אחת מתוכניות הפתיחה של "הופ - קטנטנים" (מלודיית הפתיחה של הקונצונים היא מוצלחת למדיי...). רק תיתן משהו, כל עוד זה לא חיבוקי (אין לי את הקלטת!).

וכמו שאמרתי, לקוראים המבוגרים יותר (שלא לומר הבוגרים יותר) - שיר!


קוסם כחול - גיא דואר

לסאורון חיבה לתכשיטים ומחרוזות,

אובססיה רצינית, אובססיה קיצונית,

שוכב לו על הגב ומפנטז על טבעות,

דחף די קבוע, התחיל לפני שבוע,

או-אה


סארומאן גר לבד במגדל,

טיפוס די תמהוני, חי בעולם קצת דמיוני,

פותח איזה סטארט-אפ, על העולם להשתלט

בינתיים לובש בגדים בצבע די בולט,

ל--ט


פזמון:

אבל, חבל, איזה מן מזל,

קוסמים ניורוטיים ובאלרוג מגודל,

רוצה למצוא קוסם כחול,

אולי שפיות הוא להראות יכול,

בלי קפריזות של אלים

ובלי מאיאר פסיכוטיים בכלל

הו-הו-הא!


גאנדאלף מכור לעישון בכמויות,

מסתובב עם גמדים ועם בריות מפוקפקות,

משנה מצב רוח וצועק על אחרים,

חוטף איזה התקף וממוטט מיני גשרים,

רי--ם


ראדגאסט איבד את עצמו בכלל,

אתמול אותו שמעתי מתחקר איזה גמל,

מתרוצץ בין העצים, מדלג ומקפץ,

אמר שמהיום הוא מאורס למן בול עץ


פזמון:

אבל, חבל, איזה מן מזל,

קוסמים ניורוטיים ובאלרוג מגודל,

רוצה למצוא קוסם כחול,

אולי שפיות הוא להראות יכול,

בלי קפריזות של אלים

ובלי מאיאר פסיכוטיים בכלל

הו-הו-הא!


חזרה לחלק השירים