עולמות 2015

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ב- 6-8/4/2015 נערך כנס עולמות באשכול פיס בתל-אביב בנושא "עולמות".

במהלך הכנס נערך מפגש קהילה

סיכום הכנס מאת נצר מצליח

אז כן, פוסט סיכום לכנס עולמות 2015... איך אפשר לסכם שלושה חודשים עמוסים של עבודה, ועוד יומיים וחצי של הכנס עצמו, בפוסט אחד? נראה בלתי אפשרי כשמתחילים לכתוב פוסט כזה, אבל "עושים בעשייה":

בדומה לרוב אנשי הסגל של הכנס, גם עבורי הכנס התחיל הרבה לפני שהוא באמת התחיל. הייתי מנהל השיווק של הכנס, והצוות שלי ואני היינו אמונים על הפצת הבשורה לקהל הגיקים, תקשורת ישירה ושוטפת עם הקהל במענה על שאלות ופתרון בעיות, והקניית מיתוג ויוקרה באמצעות פרסום בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה. במהלך שלושה חודשים היינו במעין מירוץ אל קו הסיום עם אינספור נקודות ציון, שבאף אחת מהן אסור לעצור לרגע: ההכרזה על הכנס; הקולות הקוראים לתוכן/דוכנים/מתנדבים וכו'; הממים הז'אנריים, שהפכו בהמשך לממים ז'אנריים אקטואליים (בעיקר ברוח הבחירות), שהפכו בתורם למפלצות של פרסום ("מה זה הטירוף הזה?! קיבלנו יותר לייקים ושיתופים מהפוסטים הכי טובים של אייקון!"); מבצע "גיק בוטיק" שאיפשר לגיקים להתפאר באוספים מדהימים; הפוסטים המספידים את לאונרד נימוי, ואחריו את טרי פראצ'ט, שהלוואי ולא היה צורך לכתוב אותם; פרסום התוכניה והתחלת המכירות; הקרנת טקס פרסי העולמות של עולמות; הקמה ותיחזוק דף אירוע לתפארת; וכמובן, ירייה לכל הכיוונים במדיה על מנת לקבל חשיפה, וקבלה שלה בהיקף חסר תקדים. כל זה נעשה תוך כדי מענה למבול של שאלות, פרטיות או ציבוריות, לגיטימיות או סתם מעצבנות (אהמ, ורד), של הקהל העצום שנוצר לנו תוך כדי עבודה.

אלה היו שלושת החודשים האחרונים שלי, ואז במעבר פאזה חד הפכתי למסייע בהקמה הפיזית של הכנס ביומיים שלפני התחלתו: למדתי "לאלבד" שולחן עם נגה דיאמנט (שהיא מאגר בלתי נדלה של אנרגיה) ועשינו זאת בכל האולמות; יצאתי לשליחויות מטעם סיון קוטיק (שיכולה לנהל לוגיסטיקה של עיר מתוך שינה) וחזרתי עם שלל לוגיסטי יקר בדמות מפות ניילון, שקיות זבל, וכמובן - עוד אלבד; ועשיתי כושר עם סחיבת ציוד כאילו אני לפני גיוס קרבי. היה מאתגר פיזית, אבל מספק מאוד. בין לבין הספקתי להשתכר מעט בפעם הראשונה בכנס (ולא האחרונה) עם הלה ואור, וגם לקפוץ לבקר בתערוכת משחקי הכס בנמל.

ואז הגיע הכנס, ואני חוזה בכל העבודה הזאת מתכנסת ליומיים וחצי של טירוף.

למזלי התפקיד שלי מאפשר לי "לנוח" בכנס עצמו ולהיות די חופשי לעשות כרצוני, אבל היום הראשון היה כל כך אינטנסיבי מבחינת הטירוף הזה, שלא יכולתי להיכנס לשום תוכן למעט אחד. בתור התחלה, הייתי צריך להקים את דוכן קהילת טולקין מאפס. אחר כך המבקרים ובעלי הדוכנים ראו עלי תג אדום, ומיד עטו בשאלות ו/או בבקשות. בנוסף לזה ליוויתי את עידו אפרתי מ"הארץ", והייתי צריך לגרום לו להבין את העולם הזה מאפס תוך חצי שעה. זכינו ממנו בכתבה די מפרגנת בעיתון הראשי כבר למחרת, וזה היה הישג אדיר (http://bit.ly/1DreVba). אחרי הליווי של אפרתי, ביקרתי בדוכן של Evil Sun ואספתי את הDVD המיוחל של "הרועה האחרון", ואת חולצת הכנס מהדוכן הסמוך. התוכן היחיד שאליו הצלחתי להיכנס (עם ענת קרסילצ'יקוב) הוא קונצרט המוזי.קון של הטרובדורים, והוא היה מרשים ומרגש. כל הקהל שר עם הזמרים וגם אני הצטרפתי כשהכרתי את המילים. יצאתי ממנו מאושר יותר, ואני חושב שמופע כזה צריך להיות נוכח מעכשיו בכל כנס.

היום השני היה האהוב עלי - היום המרכזי של הטולקינאים. פתחתי אותו עם הרצאה בעלת פוטנציאל ללינץ' בסיומה, מאת רן בר-זיק. רן האיר את הכשלים של ג'.ק. רולינג ב"תפירת" העולם שבנתה בספרי הארי פוטר אל העולם המוכר שלנו, וגרם גם למעריצים השרופים ביותר להנהן בהסכמה מאוכזבת מדי פעם. במהלך ההרצאה השתאיתי לראות את מוות מתיישב לידי ומתנצל על לקיחת פראצ'ט. לקח לי כמה שניות להבין שמדובר בעמוס בן-ישראל. בסוף לא היה לינץ', וזה איפשר לי לעבור בנחת אל ההרצאה של אורי נוימן על תפישת האבירות בעולם של ששאו"ק. ההרצאה היתה במבנה סקירתי, והבליטה את השוני העצום שקיים בין אבירים שונים בסדרת הספרים, ואת חוסר האחידות שלהם ביחס לתואר המכובד שניתן להם. לאחר ההרצאה ישבתי לצהריים עם רן, מארק ואחיו, רוני רוחקין וארזה, וחזרתי איתם לכנס כדי לפגוש עוד חברי קהילה ולהיכנס להרצאה על סרטי פיטר ג'קסון. ההרצאה עסקה בסרטים בלבד וניתקה את עצמה במכוון מהספרים של טולקין, ולמעשה היתה כמעין ביקורת קולנוע שנמשכה שעה וחצי. היו לה נקודות מעניינות, אבל היא היתה ארוכה מדי והיתה צריכה לקבל סלוט בודד ולא כפול. אחרי ההרצאה הזו הגיעה ההרצאה הרשמית השניה של רן על מלחמת התרגומים הידועה לשימצה, והיא איפשרה לנו לטבוע בקצת נוסטלגיה עקובה מדם, ולצעירים ללמוד קצת על ההיסטוריה של קהילת טולקין בראשית דרכה. אחריה היה חידון טולקינאי שהכיל שאלות קשות מדי פעם, אך היה נדרש לו פורמט טוב יותר. אני פחות התחברתי אליו אבל לפחות הקהל הצעיר נהנה. ואז הדובדבן שבקצפת של התוכן - מפגש קהילת טולקין, ובתוכו ההרצאה השלישית (אך לא רשמית) של רן - "אבי ביטר וטולקין". ההרצאה אמנם לא הכילה דבר על אבי ביטר, אך כן העזה להשוות את הפאנדום אל קהל חובבים מסוג אחר - חובבי סרטי הפקות המזרח. מדובר בסרטים דלי תקציב העוסקים בעיקר בעלובי החיים ממוצא מזרחי בישראל, שמנסים בכל כוחם להשיג אושר אך מדוכאים על ידי האשכנזי העשיר והמתועב ועושי דברו. רן הגדיל ועשה כאשר השווה את תוכן הסרטים עצמם והדמויות שבתוכם, אל הדמויות הראשיות בלגנדאריום הטולקינאי. אני כבר שמעתי את ההרצאה הזו בפיילוט (שבו עוד נשקל איכשהו להכניס את ההרצאה לתוכניה, ונגרמה למנהלת התוכן התמוטטות עצבים בגלל בזבוז הזמן המשווע), ולכן הפעם התמקדתי פחות בהרצאה ויותר באבחון משועשע של הקהל ההמום. חייב לציין שהיה מפתיע, רק שלושה אנשים נטשו את המקום וכל השאר נשארו. כנראה מההלם. לאחר ההרצאה עשינו קצת מינגלינג עם חדשים, ומשם יצאנו המא"שניקים לשתות בפורטר'ס יחד עם זוהר הרטוב, בניה פרץ ועם ה"רכש" החדשה והמגניבה מילה קירפיצ'ניקוב. בזמן שכמה מהם התארגנו וחזרו לתכנים שונים בכנס, אנחנו נשארנו וזכינו לביקור של אבא שלי, שהיה במקרה בסביבה וקפץ לכנס כדי לראות מה הבן שלו מארגן בזמן שהוא לא מהנדס חשמל. בשתי מילים: הלם תרבות. אבל הוא מאוד נהנה מהאווירה החגיגית ומהקוספליי של כמה מהנוכחים. אחרי שהלך, חזרתי פנימה לצפות בסצנות שנחתכו מהסרט המוקומנטרי על הכנס של ליאת שחר-קשתן ונעמי כרמי. נכחו באולם בדיוק האנשים שצריכים לצפות בסצנות האלה - מארגני הכנסים והפקות המקור לדורותיהם. זה הרגיש כאילו עשינו לעצמנו סוג של מסיבה פרטית לסגירת היום, וזה היה ממש מגניב. כמובן שאמינוב נזכר להגיע רק אחרי שהכל נגמר, אז חזרנו בהרכב מא"שניקי כמעט מלא לפורטר'ס לאפטר פארטי. כך הסתיים לו היום המרכזי וגדוש האירועים הזה, וכך גם הפיסקה המפלצתית הזו.

היום השלישי והאחרון היה גם הרגוע ביותר עבורי. הגעתי יחסית מאוחר (12) אל המתחם, כי פשוט לא הצלחתי כבר להקים את עצמי מהמיטה בשעה מוקדמת. פגשתי להפתעתי את ורה שיכלמן ונכנסנו להרצאה של לגוטל על הזמן המתעתע בבני תמותה כאשר הם נכנסים לממלכתם של בני לילית בסיפוריו של טולקין. אני הכרתי את מרבית הנקודות משיחות קודמות עם טל, אבל היה לי חשוב לשמוע את ההרצאה במלואה, ובעצם לנכוח בפעם הראשונה בהרצאה מחקרית קלאסית בכנס הזה. אחריה נכנסתי בפעם הראשונה לפאנל המפורסם "יותר בדיוני ממדע", שכלל את בועז קרני, הלנדסמנים וכמובן את עפר מתוקי. הפאנל הזה רץ כבר פעם שלישית, אבל רק עכשיו זכיתי לנכוח בו ומאוד נהניתי לראות את הפיזיקאים והרופאה קורעים לגזרים את ההמצאות המופרכות של סרטי וסדרות המד"ב והפנטזיה של השנה האחרונה. הייתי אמור להיכנס להרצאה של יוליה גוטניק, אבל הייתי חייב לאכול משהו אז הלכתי עם טל ועוד שני חברים לצהריים מעבר לכביש. חזרנו בדיוק בזמן בשביל להיכנס לאירוע הסיום בהנהגת ענבר מאירסון ועמרי אסקרלי, שהיה משעשע כתמיד. אחריו נכנסתי להרצאה טולקינאית מאוד לא שגרתית - "העולם הויזואלי של טולקין". לילי יודינסקי הצליחה להפתיע גם את ותיקי הטולקינאים כשהראתה צד עמוק, כשרוני להחריד ומאוד לא מוכר בג'.ר.ר. טולקין, והוא הצד של האיורים שלו. ההרצאה היתה בסלוט בודד, אך למעשה היתה בנויה לסלוט כפול, וחבל שלא זכינו לחוות את כולה בלי הלחץ לסיים. אחרי ההרצאה של לילי נכנסתי יחד עם הטולקינאים המטאליסטים להרצאה הכי כיפית בכנס - "הבי מית'ריל". אמנם ארנון רייכמן תיכנן לנטפק ולהטריל את המרצה, אבל שחר ביבר עשה עבודה מצוינת בסקירת הקשר ההדוק בין עולמות הפנטזיה, ובעיקר עולמו של טולקין, אל ז'אנר המטאל. עשינו הדבאנג בשורה האחרונה באולם, התרעמנו על כך שלהקת Amon Amarth יוחסה למתכת העממית ולא למתכת המוות, ויצאנו החוצה לשרוף כנסיות. לסיום היום הארוך נכנסתי להפקת המקור של תמר זונדינר - "אחיות הגורל". לצערי עוד לא נחשפתי לעולם הדיסק של פראצ'ט, אבל ההצגה היתה מצחיקה ומרגשת בפני עצמה, אם כי באמת הרגשתי מדי פעם שחסר לי ידע להשלים את החסר בין הסצנות. סך הכל היתה הצגה מאוד מושקעת ומרשימה. אחרי ההצגה כבר הייתי גמור מעייפות, ולמרות שניסיתי לעזור בפירוק הכנס, בקושי הצלחתי לעמוד, אז חזרתי הביתה בעזרתה האדיבה של אור.

וכך הסתיים לו כנס עולמות 2015 מבחינתי. וואו, זה היה ארוך.

את הפוסט הזה אני מסיים עם תודות אישיות למספר אישים נבחרים ויקרים. אני יודע שאני עושה עוול לכל הסגל והמתנדבים שלא יצויינו כאן בשם, אבל הם הראשונים לדעת שזה בלתי אפשרי למנות את כולם, ואני מקווה שהם גם יודעים שאני מאוד מעריך אותם גם כך. אם כן:

הדס נבנצל - מנהלת הכנס הכל-יכולה, שתמיד נכונה לטפל בכל פנייה ולפתור כל בעיה. את מנהלת בעצמותייך, ועל אף שהיו בינינו אי הסכמות מדי פעם, תמיד הערכתי את ההחלטות שלך. כבוד הוא לי לעבוד איתך שנה שלישית ברציפות.

הלה הראל - סגנית המנהלת שנותנת את קול ההיגיון לסגל המוטרף הזה. ליווית אותי ואת צוות השיווק לכל אורך הדרך, פתרת לנו כל צורך שיווקי שנדרשנו אליו, וספגת את החפירות והשטויות שלנו באומץ, גם כשרצינו להפוך לטרולים מבפנים ולעשות פיגועי פייסבוק. את הגנרלית שאחריה אצעד לקרב הארגון של כל כנס.

מארק גודובסקי - מנהל הפייסבוק של הכנס והטרול האהוב עלי ביותר. אתה כשרון אמיתי של שיווק ופרסום, ואלוף הממים. הפופולריות שלה זכה הכנס - גם מבחינת רמת החשיפה הויראלית ברשת וגם מבחינת כמות האנשים העצומה שהגיעה לכנס עצמו - רשומה על שמך. אני שמח שיהיה לי מחליף בדמותך, גם אם אתה עצמך עדיין מסרב לקבל את התפקיד. רק קח לך לצוות מישהו שאתה סומך עליו שירסן את היצר הטרולי המשוגע שלך ;)

אופירה אלקלעי - סגניתי היקרה שעזרה לי להתניע את השיווק וחיפתה עליי כשהעומס היה רב, למרות העומס הרב שיש עליה בחיים האמיתיים. שמחתי לשתף איתך פעולה אחרי הפסקה של שנה. תודה לך על כל העזרה.

הילה אלוני - אשפית תקשורת. אי אפשר להגדיר את זה אחרת. ליווית אותי לעולם לא מוכר ודי מפחיד של עיתונות, ויחד הצלחנו להשיג חשיפה מהממת בכלי התקשורת, שלא נראתה כמותה לפני כן בכנס עולמות. בזכותך הגענו לכמעט כל עיתון מרכזי במדינה, קיבלנו אזכורים וגם ראיונות ברדיו, ואפילו הגענו לאייטם בתכנית הבוקר בערוץ שתיים. אני עדיין בהלם שכל זה הצליח לקרות בעקבות העבודה של שנינו, ומקווה שדרכינו עוד יצטלבו בעבודה משותפת על כנסים בעתיד.

ואחרונה והכי חביבה, אור רוזנבלט - ככל הנראה מלאך. כי עוד לא ראיתי אדם שמתמסר ככה למשהו או למישהו שהוא אוהב. מידת ההקרבה שלך בתפקיד מנהלת התוכן היא בלתי נתפסת בעיני וכנראה שלעולם לא אצליח להבין אותה, אבל אני מאוד מאוד מעריך אותה. את גם חברת אמת, ויש לך את הגב שלי בכל דבר.

בזאת הסתיימו דבריי לפוסט הזה, אבל אם מישהו ינסה לדבר איתי על כנס עולמות בזמן הקרוב, כנראה שיזכה להמשך חפיר רציני. אז עדיף שבמקום זה תדברו איתי על איפה חוגגים את סיום הכנס (רצוי עם המון בירה), ומתי מתחילים לעבוד כבר על הכנס הבא. :)

חג שמח, נצר.

סיכום הכנס מאת עמוס בן-ישראל

סיכום כנס, מקווה שלא יצא משעמם וחופרני מדי...

היה עבורי כנס מלא וגדוש באירועים, ובאופן שלא רגיל (עבורי) באתי אליו מחופש באחד הימים (שני של הכנס, שלישי בשבוע). זו היתה חוויה מאוד מעניינת שאגיע אליה בהמשך, אבל אתחיל באירועים:

ביום שני הסעתי את אחותי ואת הלה הראל, כך שהגעתי מוקדם והיה לי זמן לארוחת צהרים לפני האירוע הראשון - ההרצאה של עיסאם עסאקלה על אפיון דמויות במד"ב בעולם הערבי. ההרצאה, לצערי, היתה הרצאה מאוד בסיסית על מושגים בספרות עם מעט מאוד תובנות על הייחוד של המד"ב בעולם הערבי, אם יש כזה. דווקא כשהמרצה ענה על שאלות מהקהל היה מעניין הרבה יותר שכן ברור שיש לו הרבה ידע והבנה בתחום.

בשעה 6 בערב התיישבתי בפונדק לאירוע "קסם המוזיקה האירית" של להקת הבלומרס. היה אכן קסום ואף מחכים למרות שאווירה פתוחה וחופשית יותר, פונדקית יותר היתה לדעתי נחמדה יותר (אני מבין שעקב מגבלות המקום והחג אלכוהול לא ממש היה אפשרי, גם זה חבל) אולי שווה לבדוק אם בפעם הבאה אפשר לארגן ריקודים.

ההרצאה של אורי עמית על אנדר היתה מאוד מעניינת ונתנה הרבה חומר למחשבה, אורי יודע לשלב תובנות אישיות, מחקר וספרות ולשוחח עם הקהל באופן שאני מאוד אוהב, ולמרות שההכרות שלי עם סדרת 'אנדר' מוגבלת לקריאה בודדת של הספר הראשון בסדרה עדיין היה לי מאוד מעניין.

לאחר ההרצאה חזרתי עם טרמפיסטים לירושלים לישון קצת לקראת היום השני. ביום השני אספתי טרמפיסטים מוקדם בבוקר. הבאתי איתי את חלקי התחפושת - מוות של פרצ'ט עם שלט "MY APOLOGIES" - בחרתי ביום הזה כי בו התרכזו אירועי טרי פרצ'ט שאליהם רציתי ללכת. היה לי בקושי מספיק זמן לפני ההרצאה הראשונה כדי להתאפר, בתור הסיפתח של בעלת דוכן 'הרמוני' שעשתה עבודה נהדרת.

מאופר ומחופש רצתי להרצאה של רן בר-זיק "הארי דרזדן יהרוג את הארי פוטר". רן הצביע על כל מני כשלים בתפר בין העולם של הארי פוטר לעולמנו, בנושאים שלטענתו כן מטופלים בסדרה על הארי דרזדן (לא קראתי, כך שאני לא יודע). מה שלדעתי הוא הראה זה שהפרטים האלה לא מאוד חשובים וכבודה של התאוריה של טולקין ב"על סיפורי פיות" במקומה מונח ספרי הארי פוטר מצליחים למרות זאת - יש הרבה דרכים שבהן קסם יכול לעבוד ולסחוף (הי, תורידו את האצבעות האלה, והמבטים שמזכירים פוסטרים מימי מלחמת העולם הראשונה...) לפחות יכולתי לרוץ אחרי רן בגלימה וחרמש מונף.

מההרצאה של רן המשכתי להרצאה של אורי על אבירים בווסטרוז, שהיתה חביבה למדי ומשעשעת אבל קצת חסרת תזה. וההרצאה של רוני אבני על הבתים בהוגוורטס שסבלה מבעיה דומה.

מפה ומשם הגענו לצהרים וכאן המקום לעצור קצת ולספר על יתרונותיה וחסרונותיה של התחפושת ("קוספליי" בלע"ז): זו הפעם הראשונה שאני ממש מתחפש בכנס, שלא במסגרת הצגה (אני שם על עצמי לפעמים גלימה בחנוכדברות) וחייב לציין שזה משנה לגמרי, אם לא הופך על הראש, את כל חוויית הכנס: אנשים שאני מכיר לא מזהים אותי, אנשים שאני לא מכיר רוצים לצלם אותי (לא שיצא לי לראות איזושהי תמונה אלא אם כן הצלם הוא מישהו שאני מכיר), אני מושך תשומת לב, קוצר שבחים ותגובות - וזה נחמד. ממש נחמד. א-מ-מה? תחפושת, אפילו אחת קלילה היא עניין לא נוח. התיק מסתבך עם הגלימה. צריך למצוא היכן להניח את החרמש. צריך להזהר עם מה שאני אוכל או שותה פן יהרס האיפור התחפושת איתי בכל מקום - גם בדרך חזרה הביתה. להסיר את האיפור גם זה סיפור. חם דווקא לא היה לי מעבר למה שניתן לצפות לו ממזג אויר שרבי. עוד עניין הוא שדווקא בפאנדומים הקרובים ללבי (ובפרט בחלקים שלהם שאני חבר בהם) אנשים נוהגים שלא להתחפש ועל-אף שלא נתקלתי בתגובה שאינה חיובית (אם לא נספור את אלה שלא מוכנים לסלוח למוות על שלקח את טרי פרצ'ט) ואנשים שמתחפשים הם לרוב מפאנדומים שאין לי איתם דבר וחצי דבר (או מחלקים של הפאנדום שאני מכיר פחות, כשזה פאנדום כמו הארי פוטר) זה אמנם מובן אבל קצת חבל, לטעמי. יש כמובן יוצאים מן הכלל. כרגע אם אתחפש שוב או לא תלוי בעיקר בהאם יהיה לי רעיון מוצלח, והצבתי לעצמי השנה רף גבוה למדי, נראה לי.

מאחר ולא השגתי כרטיס חינם להרצאה "הארי פוטר - עורך דין" החלטתי לנצל את השעה לארוחת צהרים, שנמשכה גם לתוך המפגש של קהילת "הארי פוטר לבוגרים" ממנו, לצערי, הבריזו רוב אושיות הקהילה, אם כי בהנחייתו של גל התחלקנו לקבוצות דיון והיה די מעניין. מהמפגש רצתי להגיע בזמן לאירוע הבא "הצב נוע ינוע" לזכרו של טרי פרצ'ט. היה מרגש לשמוע את כל הסיפורים והקטעים, והמוות באמת, אבל באמת מצטער, אבל מה לעשות...

משם היתה לי שעה פנויה עד חידון טולקין של עופר קדמון. השאלות היו ממש קלות (והציורים עזרו בדרך כלל). כמו כן אני ממליץ על סדנת תעתיק והגיה - אווווו! מפגש חובבי טולקין הופקע על ידי הרב"ז לצורך ההרצאה שלו על אבי ביטר וטולקין. היה משעשע אבל אני שמח שלא עשו מזה הרצאה של ממש.

את היום סיימתי בהצגה אחיות הגורל שהיתה מצויינת. מאוד נהניתי. בסוף ההצגה לחצתי ידיים למוות. אולי תעשו מזה טרילוגיה? כמה רע כבר יכול לקרות מלהכניס אלפים להצגה שממוקמת בלנקר?

ביום האחרון של הכנס הגעתי בלי התחפושת, שוב עצמי. אחרי כוס קפה נכנסתי להרצאה של שירה אבנת על אמבר וממלכות התוהו. כחובב של הסדרה שמחתי מאוד לשמוע הרצאה עליה. ההרצאה היתה מעניינת והיו בה כמה תובנות שאהבתי. אני מקווה שהתחום יפותח יותר בהרצאות עתידיות (עוד פעם האצבעות, המבטים והפוסטרים?)

אחרי ארוחת צהרים ב- BBB שהתמשכה לתוך ההרצאה של טל כץ (כך שפיספסתי אותה) נכנסתי להרצאה של נבט וראובן על ג'יין אוסטן וטולקין. הנושא היה מאוד מעניין, והמרצים שניהם מרצים שאני אוהב מאוד לשמוע - אבל לטעמי סלוט כפול היה יותר מדי עבור ההרצאה, בפרט שהיו הרצאות שהיו יכולות להרוויח מאקסטרה זמן.

ההרצאה של יוליה על זכויות יוצרים היתה משעשעת ומעניינת והיא הצליחה להעביר נושא משפטי כבד ויבש בצורה קלילה ומשעשעת. עם זאת, לא לגמרי הבנתי מה היא מציעה לעשות.

את מופע הסיום הייתי צריך לצערי לפספס, כך שהאירוע הבא שהייתי בו - וההרצאה הטובה ביותר שהייתי בה בכנס - היה ההרצאה של לילי יודינסקי על העולם הויזואלי של טולקין. במצגת מושקעת לעילא לילי טיפלה בנושא שלא התעסקו בו לפני כן: טולקין כמאייר. בסלוט קצר של שעה היא הספיקה לעבור על האיורים שלו, הדרכים בהן הם התפתחו, השפעות שונות עליהם ואיך כל זה קשור לתאוריה שלו ב"על סיפורי פיות" - ועוד הספיקה לתבל את כל זה בהומור וקסם אישי. כמי שסייע בהכנת ההרצאה וראה את הפיילוט אני יודע שיש עוד המון חומר והמון מה לומר. חבל שלא היה לה סלוט כפול.

את הסיכום שלי אני רוצה לסיים בתודות לכל מי שהיה מעורב - כמתנדב, כמרצה או כסגל, כל מי שבא והנעים את זמני (ואני מצטער על אלה שפיספסתי ולא הזדמן לי לומר להם שלום) למאפרת המוכשרת מדוכן הרמוני שאיפרה אותי באופן מדהים ולאחותי שעזרה עם האביזרים לתחפושת. לסר טרי פרצ'ט זצוק"ל על ההשראה לתחפושת (גם אם בנסיבות מצערות)

היה כנס מעולה, ממתין בקוצר רוח לכנס הבא (מיתופיה, באוגוסט). מוות מוסר להתראות!


סיכום מפגש מאת נטע:

אני הגעתי לכנס עולמות רק ביום השני (7.4.2015) מכיוון שבו התרחשו מירב האירועים הטולקינאיים.

הייתי בהרצאה על הארץ התיכונה כעולמו של פיטר ג'קסון, שהעלתה מספר נקודות שהצליחו להרגיז אותי במיוחד.

לאחר מכן נכחתי בהרצאתו של רן על כל מה שקרה במלחמת התרגומים- על הדעות השונות, התרגומים עצמם והטעויות בהם.

נכחתי גם בחידון טולקינאי (כחובבת חידונים מושבעת).

השאלות היו מצויינות אבל הפורמט די אכזב.

לבסוף באתי למפגש טולקינאי

ובו הרצה הרב"ז את הרצאתו על הקשר בין טולקין

לאבי ביטר. בהרצאתו ערך רן השוואה בין עלילות סרטים בהם השתתף

אבי ביטר לבין התרחשויות שונות בשר הטבעות, והצליח להוכיח מספר דברים:

א. קיימת חברת הפקות בשם "הפקות המזרח".

ב. יש קשר בלתי נפרד בין אשכנזים למזרחים.

ג. רן יכול לגרור אנשים שיבואו מירושלים במיוחד כדי לשמוע את ההרצאה הזאת :)

ד. כל דבר שרן ימצא קשר בינו לבין טולקין יהפוך להרצאה.

ה. אכן קיים קשר בין הסרטים שצוינו בהרצאה לבין התרחשויות שונות בשר הטבעות. המממ....

בכל מקרה ההרצאה גררה אחריה מחמאות, תהיות וגם כמה פרצי צחוק. כל הכבוד רן :)

דרך אגב, מתי מתחיל הלינץ' בך? חחח סתם...

בתחילת ההרצאה ניגש אליי המוות עם הודעת התנצלות בפני פראצ'ט. זה היה עמוס בתחפושת מוצלחת במיוחד.

באופן אישי אני חושבת שהיה כנס יוצא מן הכלל. אני בטוחה שיש פה עוד כמה שמסכימים איתי :)



חזרה לדף האירועים