עולמות 2011

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ב- 20-21/4 נערך כנס עולמות השביעי, שנושאו היה "זמן". הוא נערך באשכול פיס בתל-אביב. להלן כמה מסיכומי המשתתפים בו:

Moriquendi

הגעתי מוקדם להרצאה שלי, והמתנתי שיפתחו את הכיתה ואוכל לארגן את המצגת. כשנפתח האולם התארגנתי בעזרתם האדיבה של חברי הסגל השונים והתחלתי לאסוף אנשים להרצאה. חלקם היו תקועים בתור ובסופו של דבר התחלתי בכחמש דקות איחור. קיבלתי על ההרצאה תגובות טובות.

המשכתי להרצאות של ארזה וראובן שהיו שתיהן מעניינות למרות שעסקו בספרים שלא קראתי (במקרה של ארזה קראתי ספרים אחרים מהסדרה, לא את אלו שדיברה עליהם, במקרה של ראובן בכלל לא קראתי את הספר)

התכוונתי להמשיך להרצאה של רן, שהתבטלה (תהיה בריא!) במקום זה הסתובבתי במשך שעה וחצי עד שאנשים יצאו מההרצאות והתארגנה קבוצה שהלכה לאכול. גם ההרצאה של לימור התבטלה, למרבה הצער.

המשכתי לחידון הפוטריסטי שהיה חביב והוכיח שגם לפוטריסטים לא חסרות שאלות פסיק ולהרצאה של אמנון הלל, גם היא על הארי פוטר) אחר-כך הלכתי לקפה ועוגה ולליל הסדר הקהילתי, שהיה נחמד אם כי קצר למדי. המשכתי לארזה ללינה המחתרתית (אם כי ישנתי בדירה שלי)

היום השני התחיל עם הרצאתו המצויינת של רועי צזנה על זיכרון בו הוא הדגים טריקים שונים של זיכרון וסוגסטיות, אחרי ארוחה מהירה המשכתי להרצאה של הדס נבנצאל, שאולי הכירה את גלגולי הסיפור הארתוריאני אבל עשתה כמה טעויות לגבי התקופות שעליהן היא דיברה. ישבתי ליד עמרי (והפנקס) - מה שהבטיח שעשוע.

גם ההרצאה של נבט היתה משעשעת אבל מסיבות הרבה יותר טובות. וגם זו של חנה (אולי כי בניגוד לכמה הרצאות שלה הפעם היה לה מספיק מה לומר ולקהל פחות מה לומר) אחר-כך הפסדתי את ההרצאה של יוסף סדן לטובת מפגש פוטריסטי שממנו הלכתי לישון בפאנל הטולקינאי, כך שאולי אני לא זוכר ממש מה נאמר אבל היה חלום.

משחק הפתקים במפגש הלך טוב וכלל לא מעט קטעים מצחיקים (כולל חיקוי סמוג של מיטב), אחריו שוב הלכתי לאכול ורצתי להרצאה של רז דקל - שהיתה קלילה ומשעשעת אך אינפורמטיבית (לפחות עבור מישהו כמוני שלא היה בקיא בתחום)

בסך הכל היה נחמד מאוד, אם כי האשכול לא כל כך מתאים לרביצה (פרט לאולם שמשמש במקביל גם למפגשים ומשחקי קלפים) כך ששעות בלי אירועים (או ארוחות) עברו בשיעמום. עדיין, היה בסך-הכל כנס מוצלח. נתראה ביום העצמאות (ובמיתופיה, ב- 18/8 בספריה המרכזית במודיעין)

וארנון - תהיה בריא, תזהר עם הדם של הנוצרים!


לגוטל

בהרצאות לא יצא לי יותר מדי להיות, בעיקר כי 3 שתכננתי לבוא אליהן בוטלו ומאחת נמנע ממני להגיע. אבל מאלו שכן הייתי בהן, נהנתי כמו תמיד.

בשנים האחרונות אני בא לכנסים יותר בשביל האנשים והאווירה, וזה היה סבבה כמו תמיד. בעיקר אציין לטובה את המפגש קהילה המצויין שמיטב ונבט ארגנו. המשחק היה מתאים וכדאי לעשות אותו או משהו דומה גם בדברים דומים בעתיד, כלומר משהו גם משעשע ולא רק חידון רגיל ואז מפגש.

לסיכום, ינעל העולמות!

נצר יסילדור

היום הראשון של הכנס היה מעט חלש בעיני בגלל מיעוט האירועים הטולקינאיים, אבל ההרצאה של עופר הצילה אותו עם מתן נקודות יפות למחשבה בניתוח סימולטני של קטעים מהסילמריליון וקטעים רלוונטיים משירי בליינד גארדיאן.

היום השני היווה שיפור משמעותי, עם יותר הרצאות מעניינות, יותר גיבוש טולקינאי, ומפגש קהילה עם פעילות משעשעת ומצחיקה ששמחתי להיות שותף פעיל בה.

חייב לתת מילה טובה להלה, מנהלת בכל רמ"ח איבריה, ולמיטב ונבט על ארגון הפעילות החברתית - גרמה לי להשתטות ולהנות מכל רגע (ועכשיו כולם גם יודעים מה הדרך הכי טובה להדגים את אלרונד בפנטומימה).

ולכל מי שתהה על מהות הסטיקר ועוד לא הספיק לחזות בהשראה שהביאה ליצירתו:

http://www.youtube.com/watch?v=SizNLKY-OPA

שיהיה המשך חג שמח, ינעל העולמות!

נתראה בעצמאות!


Calaquendi

[ אאוץ'. נמחקה לי הודעה ארוכה ומושקעת. ]

הכנס שלי התחיל בקוונטום קווסט, ששיעשע אותי בגיקיות. ההרצאה של עמוס גרמה לי לרצות לקרוא את מסמכי מועדון הרעיונות. ניצלתי את ביטול ההרצאות של רן (רפואה שלמה!) ושל לימור שיפוני כדי לנסוע לחברה בירושלים ולחזור הישר אל ההתארגנות לחידון הפוטריסטי. היה ממש כיף, אבל אני ממש לא אובייקטיבית (ולא כל השאלות היו כל כך קשות. זה רק הלחץ של המתמודדים). ההרצאה של אמנון הלל היתה מצויינת, והניבה כמה רעיונות מופרעים וצחקוקים בלתי נשלטים של כמה פוטריסטיות. הפסקה נחוצה של קפה, מנוחה ומינגלינג, וחזרה להרצאה של עופר על הסיל' והבליינד גרדיאן, שהעלתה נקודת הסתכלות מעמיקה יותר על הטקסטים, אע"פ שחלק מהפרשנויות היו עבורי מובנות מאליהן.

היום השני התחיל בסדנת מספרי סיפורים נהדרת. ההרצאה של נבט היתה קצרה ומשעשעת, וההרצאה של נועה היתה מעניינת כרגיל. המפגש הפוטריסטי היה מהנה בהחלט, וזה הטולקינאי היה מצחיק עד כדי קשיי נשימה. ההרצאה של שחר מיידנבאום היתה מסודרת ומשעשעת. בין לבין היו משמרות הזויות בדוכן, משחק קצר בפונדק, מינגלינג ופגישות עם אנשים שונים, שאת חלקם לא ציפיתי בכלל לפגוש (וממש שמחתי שכן).

היתה אווירת כנס נפלאה, שכוייח ענק להלה, כמו תמיד, וקודוס למיטב ולנבט! להתראות ביום העצמאות ו/או מיתופיה...

טילדי

לינה מחתרתית זה הדבר הכי מניב ציטוטים שראיתי בחיי!

ההרצאות של ארזה וראובן היו נהדרות, שמחתי ממש שיצא לי להיות בהן.

ההברזה של שיפוני שברה את ליבי, וגם ההברזה של רן, אבל התנחמתי במפגש המשעשע - כל הכבוד למיטב שאירגנה לגמרי לבד!!! (אני קצת עזרתי להנחות אבל ממש בקטנה) ולמשתתפים האמיצים והמוכשרים - קבלו ח"ח!

תודה גם לכל מי שבא להרצאה שלי - היה כ"כ כיף לראות אתכם בקהל!!!

היה כנס מהנה מאוד, סחתיין על כל מי שהשתתף בארגון ובכללי על כך מי שטרח והגיע... זה לא מובן מאליו!


mime

סה"כ היה מצוין, למרות המגיפה המסתורית שרדפה את המרצים הטולקינאיים למיניהם.

המפגש היה מצוין ואורגן היטב (התאפקתי לא לנסות איזה כפל לשון עם 'מיטב'). חבל שהפאנל התקשה להתרומם, אבל אני מניח שיש נסיבות מקלות.

עוד ברשימה:

המון שיחות כנס עם עם שלל אנשים (שירלי!)

המון שיחות ליליות עם מוטי וארזה

שיבעה ספרים חדשים (כולל שני המגדלים בכריכה קשה)

ארבע סימניות בעשר מהדוכן (אבל גנבו לי את הכי טובה)

שלושה תכנים כלליים, שאפשר להגדיר כטוב, הרע, והמאכזב.

שתי ארוחות מצוינות באונמי

הלה אחת מתרוצצת לכל הכיוונים.

וגם הרצאה אחת שלי, שנהניתי ממנה מאוד וכרגיל תודה לכל מי שהגיע.


ללית

נתחיל מזה שהיתה אווירה טובה, כשכבר מהבוקר הראשון שרצו בסביבה המוני אנשים מדברים, משחקים, מדפדפים בספרים, מעיינים בדוכנים (או להפך) ועושים הרבה רעש ומהומה באופן כללי.

כרגיל, נכנסתי בסופו של דבר להרבה פחות הרצאות ממה שהתכוונתי. גם מפני שחלק מאלו שרציתי להיות בהן בוטלו (תרגיש טוב, רן), וגם כי החלק העיקרי בכנס מבחינתי הוא החברה והאנשים. אם האופציות הן להכנס להרצאה או ללכת לאכול את ארוחת הצהריים השלישית לאותו יום, הפעם עם אנשים אחרים, הבחירה שלי ברורה... (מישהו אמר הוביט?).

להרצאה של עמוס לא נכנסתי מסיבות הקשורות בלוגיסטיקה לקראת ההרצאה שלי, שהיתה מיד אחריה. אני מבינה שפספסתי. להרצאה של ראובן על "אשתו של הנוסע בזמן" דווקא הגעתי, ונהניתי ממבט חדש על הספר - שכשקראתי אותו נראה לי כסיפור נחמד אך שטחי. אני, כמובן, הייתי כותבת את ההרצאה הזו לגמרי אחרת...

אחר כך נוצר חלון גדול למדי בגלל ביטול כמה הרצאות, שעבר בנעימים במפגשים עם אנשים ישנים וחדשים. ובכמה ארוחות צהריים. בסופו של דבר יצא שהייתי במתחם עד עשר בלילה, אבל לא נכנסתי לשום הרצאות נוספות. מצד שני, היה כיף. הלילה עבר גם הוא בנעימים, אם מותחים קצת את ההגדרה של המילה "בנעימים" כך שתכסה את שלל המוזרויות שמפיקה לינה משותפת של המחתרת ונספחים.

למחרת נאלצתי לפספס את ההרצאות של נבט ושל נעה כדי להתארגן לשינוי הפתאומי בפאנל (תרגיש טוב, ארנון), אבל הספקתי להכנס להרצאה של פרופ' סדן. המרצה אמנם שופע מידע וידע, והיו בהרצאה אנקדוטות מעניינות רבות, אבל היה קשה מאוד לעקוב אחרי הדברים בהעדר חוט מקשר ברור, ולדעתי ההרצאה היתה מפוספסת בהשוואה למה שיכולה היתה להיות.

הפאנל עבר בעיקר בעייפופיות, אבל המפגש שאח"כ, ובעיקר משחק הפתקים המשובח, עוררו אותי מחדש. תודה למיטב ולנבט על הארגון ועל ההנחיה, ולמיטב על הסמוג. היה כיף.

הכנס נגמר מבחינתי בהרצאה של רז דקל, שהיה משעשע ומבריק כתמיד. כמי שעוסקת בתחום, ההרצאה שלו על פכים שונים בהיסטוריה של הרפואה לא חידשה הרבה, אבל היתה מאוד מהנה (כולל כמה עקיצות שלדעתי היה קל יותר להבין מתוך התחום).

תודה להלה ולשאר סגל הכנס על העבודה הקשה והארגון הסבוך, ותודה לכל מי שהעביר איתי זמן - בכנס ובלילות שסביבו - בשיחות ובצחוקים. בסופו של דבר, זו מבחינתי המטרה העיקרית של הכנסים האלו. עכשיו צריך לחזור לעולם האפור, עד ל"טיול השנתי" הבא...


Beruthiel

הכנס התחיל, כמו רוב הכנסים, בבלגן ובהרבה יותר אנשים שמנסים לדבר איתי ממה שאפשרי בבת אחת (ובמבט לאחור, ובאופן צפוי לאור כנסים קודמים, אני יכולה לומר שגם יותר ממה שאפשרי ביומיים של כנס) וכאשר מרצים-שברור-שלא-קראו-אף-אחד-מהמיילים-שנשלחו-אליהם מחליפים את הילד ההוא ששכח להחתים את ההורים כדי להשלים את אווירת הטיול השנתי.

להקרנה שפתחה את הכנס לא נכנסתי בזכות כל זה (עד שלראשונה בתולדות הכנסים שלי ממש תכננתי להיכנס לסתם הקרנה) אבל כבר להרצאה הראשונה של הכנס הצלחתי להיכנס, מה שהיה מפתיע לטובה.

מאחר ולא הצלחתי לבחור בין האפשרויות בסלוט הזה (באופן כללי התוכניה השנה היתה מזעזעת בכמות הדילמות שהיא הציבה בפני) נכנסתי בסופו של דבר להרצאה "דרקונים היום ומחר", בעיקר מאחר והיא החלה באיחור קל ולכן יכולתי להיכנס אליה מבלי להחמיץ את תחילתה, וקצת לאור הגישה שאם אני לא מגיעה לדבר עם אנשים שאני רוצה לדבר איתם, לפחות אכנס איתם להרצאות שהם החליטו להיכנס אליהן. היתרון בשיטה הזו הוא שאמנם הייתי בזכותה בהרצאה שהתזה שלה היתה "דרקונים זה עצום", שכללה הדגמות שהיו גרועות מספיק בכדי להיות קאלט (אם כי יתכן שהילד שמצא את עצמו מדגים דרקון, כשהוא נעזר בדפי A4 לבנים בתור כנפיים ומכשכש ברגלו, יחלוק עלי) והמצגת שלה היתה גורמת חלחלה גם למי שאינם נוטים לילל אל הירח בערבי תעתיק, אבל לפחות הייתי בה בחברת אנשים שחשו כמוני ושהפכו אותה למצחיקה להפליא.

הדילמה בסלוט שלאחריה נפתרה בכך שלא התאפשר לי להיכנס לאף הרצאה, אבל בזכות העובדה הזו זכיתי לקרוב למחצית השעה בה לא היה לי מה לעשות ויכולתי לשבת קצת בדוכן שלנו, לדבר עם אנשים ולאכול (עניין נדיר מאוד כשמדובר בכנסים ובי).

אח"כ נכנסתי להרצאה של ראובן של "אשתו של הנוסע בזמן". שאמנם לא שכנעה אותי בתזה העיקרית שלה (שהיתה, עד כמה שהבנתי, "אין כמו לקרוא ספרים מהסוף להתחלה ובדילוגים, ודי לדיכוי הספויילרים") אבל בהחלט האירה לא מעט נקודות בספר שלא חשבתי עליהן ואפילו גרמה לי לראות את הספר קצת יותר בחיוב, בהתחשב בכך שבקריאה הראשונה (והיחידה) שלו לא התרשמתי ממנו באופן מיוחד.

הסלוט הבא היה אחד מהסלוטים הנוראים שמופיעים בכל כנס (ובכנס הזה אפילו פעמיים) שבהם אני רוצה להיכנס לכל ארבעת האירועים המקבילים באותה המידה, גם את הדילמה הזו פתרתי בסופו של דבר בדרך מלומדת להפליא של "אני באיחור, הכי פשוט יהיה לתת לאור לגרור אותי להרצאה איתה", וכך מצאתי את עצמי בהרצאה של חגית וינר על דוקטור הו. אם כי לא ברור לי האם נכון לקרוא לה "הרצאה". היה בה רעיון לא רע, הרבה מאוד קטעי דוקטור הו, ילד חמוד אחד שחבל שאין לי את שמו בכדי לדאוג לרשום אותו להרצות בעולמות 2017 והמון בדיחות מוצלחות (כולל אחת שהמרצה הזהירה שרק בני גילה כנראה יבינו והיחידות באולם (המלא למדי, יש לציין) שצחקו ממנה היו נועה רייכמן ואני (וזו אכן היתה בדיחה מצוינת, אבל כנראה שעדיין זו היתה פחות הרצאה ויותר הכנה להרצאה, לשלוש הרצאות שונות, ליתר דיוק, מכיוון שכשהמרצה סיימה הציג את מה שתכננה וגילתה שיש לה הרבה מאוד זמן היא החליטה להציג בפנינו את ההרצאות הבאות שהיא מתכננת להעביר על הדוקטור.

אח"כ התבטלה ההרצאה של לימור שיפוני ולמרות שכמעט וניצלתי את העובדה הזו בכדי ללכת להרצאה על האבולוציה (היו לי בכנס הזה כל כך הרבה תכנים שרציתי להיכנס אליהם. זוועה.) שוכנעתי ללכת לאכול צהרים. היה טעים וכיף, כך שכנראה שזו היתה החלטה נבונה, למרות שהיא גרמה לי להפסיד בערך מחצית מהחידון הפוטריסטי. החידון עצמו היה משעשע, אפשר לי לבלות קצת זמן איכות בחברת פוטריסטית גולה והפתיע את שתינו כשהראה שאנחנו זוכרות מהספרים הרבה יותר פרטים משהיינו מעלות על דעתנו (ובעיקר כשהראה על כמה פרטים ניתן לשאול, בפעם הבאה שמישהו יעיר על חידון שהוא היה קל מדי ניתן יהיה להזהיר אותו שההערות כאלה הופכות את החידון שלאחריו לכזה שההגדרה "חידון פסיקים" אינה מתחילה לכסות). מה שכן, שיטת הנידוב בחידון היתה ראויה לציון.

אח"כ נכנסתי להרצאה של אמנון הלל (שוב, באיחור. לא ברור לי איך זה שבכל הזדמנות בה הלכתי מכל מקום לכל מקום מישהו תפס אותי), שהיתה מעניינת כרגיל. ניכר שמדובר במרצה שיודע להרצות (הלוואי ותומר יזכה בשנה הבאה למורים כמו אלה שאני מכירה בזכות הקהילה) וכל העניין של כרונוס לעומת קאירוס היה משהו שלא חשבתי עליו עד היום. מעבר לכך שהמרצה הציג קטעים מהספרים כך שהסבו את תשומת לב הקהל לנושא (ואכן הציג קשרים שלא שמתי לב אליהם והתרשמתי שכך גם מרבית הקהל), הקטעים המוצגים הסבו את תשומת לב הקהל גם לנושאים שאליהם כנראה שהמרצה לא כיוון והפכו את הטענה שכותבות הפאנפיקים (מצטערת, אבל זה שיש גם כותב פה ושם לא מספיק בכדי להתיחס לקהל כאל כותבי פאנפיקים) סתם מנסות להפוך סיפור תמים למשחקי חדר מיטות להיות מעט פחות מבוססת.

החלטתי שאני חייבת לפחות הרצאת באפי אחת בכנס ולכן נכנסתי אח"כ להרצאה של נדב רזון. עד כמה שאני ראיתי לא היה להרצאה שום כיוון פרט ל"אתם תראו שאפשר לקשר את ג'וס לנושא הכנס!" והיתרונות היחידים שאני יכולה לזקוף לזכותה היו שהיא הציגה לא מעט קטעים (וג'וס הוא אלוהים ואני תמיד מוכנה לצפות בכל אחת מהסדרות שלו) ועשתה זאת בצורה אלגנטית להפליא (גם בזכות ארגון הקטעים במסך תפריט נוח וגם בזכות המקרינה החיננית שדילגה על השולחן בכל פעם שהיה צריך לעבור בין תפריט ההקרנות למצגת).

יתרון נוסף היה שלאחר שההרצאה הסתיימה באיחור כבר נשארתי להרצאה "זמן פנימי וזמן חיצוני" שהיתה מאוד מוצלחת, גם ההרצאה בפני עצמה הציגה דברים שלא ידעתי וגם נכנסתי אליה בחברתה של שמרית, שסיפקה הרחבות והסברים (לעיתים קרובות אני מרגישה שחסרה לי ב"חיים האמיתיים" האפשרות להקליק על הרחבות לכל נושא שמעניין אותי כפי שאפשר לעשות במרחב הוירטואלי, והעובדה שזכיתי במשך מרבית הכנס ב"help-ים" מגניבים שכאלה היתה כיפית להפליא). וכמובן שהעובדה שהמרצה לא היה רק בקי בתחום עליו הוא דיבר (עד כמה שאני התרשמתי) ולא רק הרצה בצורה מוצלחת, אלא גם הביא דוגמאות פאנדומיות (כולל דיון על ההפרעות של גולום), בכלל הפכה את ההרצאה לכייפית מבחינתי.

אח"כ (שוב מאותן הסיבות. אני יודעת שיכול להיות שהסיכום שלי ישמע כאילו כל מה שעשיתי היתה להתעכב בגלל ענייני כנס ואז להיכנס אקראית להרצאה הקרובה ביותר/ לזו שגררו אותי אליה באותו הרגע, אבל זה בגלל שפחות או יותר ככה זה היה) נכנסתי להרצאה של עמרי בר-לב. ההרצאה התחילה בסקירה קצרה על איך עובד הזמן (כמדומני, כאמור - נכנסתי באיחור להרצאה, כך שהגעתי באמצע החלק ה"מדעי", אבל עד כמה שהבנתי המטרה היתה להסביר משהו כמו מהו הזמן או איך הוא עובד או מה עומד מאחורי מסע בזמן, למעשה המטרה של החלק הזה לא משנה במיוחד את התוצאה). במסגרת ה"help-ים" המגניבים של הכנס, יצא שבשורה שלפני ישב בחור נחמד שאשכרה לומד פיזיקה. לצידו (ולצידי) ישבו אנשים שאולי הידע שלהם בפיזיקה פחות מקיף, אבל יש להם מושג כלשהו, או שהם לפחות מזהים נפנופי ידיים כשהם נתקלים בהם, כך שהיתה להרצאה פתיחה מאוד משעשעת (אם כי אני מודה שהיה שלב שחששתי שהמרצה יקום וילך במקום להבין שעדיף סתם כך לוותר על ההקדמה) עד שהמרצה הבין שמוטב שיפסיק לנסות להוכיח את בקיאותו בפיזיקה ויעבור לקולנוע. ההרצאה עצמה היתה מהנה והציגה לא מעט דוגמאות ופרדוקסים של הנסיעה בזמן, והציעה גם פתרונות לחלק מן הפרדוקסים, אם כי לא כולם היו מבוססים לגמרי.

סיימתי את היום בהרצאה על רוקי, שנראתה קצת יותר מדי כאילו היא מיועדת לקבוצה מאוד מצומצמת ובכלל לא תוכננה למישהו מבחוץ שיגיע אליה, וכללה "חבר טלפוני" בקהל שהפגין ידע רב בהרבה מזה של המרצה, אבל כמי שפרט לצפיה בשתי הקרנות לא היתה לה כל נגיעה לרוקי שמעתי בה הרבה דברים חדשים ובאופן כללי נהניתי מההרצאה (איך אפשר ליפול בהרצאה שבה שהמרצה מגלה שאין לה את שיר הפתיחה של הסרט ומיד כל הנוכחים באולם שולפים את השיר בפורמטים שונים בכדי שהיא תבדוק איזה מביניהם מתאים לה).

למחרת התחלתי את היום בהרצאתו של רועי צזנה. היה מרשים ומצחיק. אם כי עלי להודות שהחלק הכי מוצלח לא היה הצד של המרצה עצמו אלא לראות איך הקהל שלו עושה כמיטב יכולתו להתעלל במרצה (אם אפשר לצטט מהזכרון את הדיאלוג בין המרצה לאחד המאזינים: "בפריט מספר 19 ברשימה אני רוצה שתזכור את המספרים 12 עד 16" "יש לך איזושהי סיבה?" "לא ממש" "אה, סתם מניאק?") או סתם מפגין חיבה לתמונות קשות.

אח"כ הלכתי לשמוע את טל ענבר, שמאז שנקלעתי בטעות להרצאה שלו (באמת בטעות, נכנסתי לאולם שבו יהיה לי מקום לתת ליואבי לשכב על שמיכה וכלל לא ידעתי מי מרצה שם) אני משתדלת לשמוע אותו בכל הזדמנות. הוא באמת יודע על מה הוא מדבר ומרצה היטב, ומאוד נהניתי מההרצאה שלו. היה משעשע לראות איך ראו בעבר את הטיסה לחלל, את העובדה שפעם ידעו מה חשוב באמת להצלחת ההמראה (חבורת כוסיות (מצטערת, אבל לפעמים זו המילה המדויקת ביותר) שתהיינה אחראיות על השחלת הקליע) ופעם אחר פעם איך המרצה מתעניין האם מישהו במקרה נתקל בסרט/ ספר זה וזה ובכל פעם רק לוטם מצביע. מה שכן, יצאתי מההרצאה עם רשימת צפיה.

בשלב הזה מגיע סיפור ניהול כנס נוגע ללב שהמסר בעקבותיו הוא "ילדים, הזהרו מעצי..." סליחה, "ילדים, אנא אל תשאירו תיקים זנוחים בשטח, אתם לא יודעים כמה בלגן זה עושה למנהלים", אבל כשהעניין הסתיים נכנסתי להרצאה של קרן לנדסמן, שכבר שנים מספרים לי שאני חייבת לשמוע, ואכן היה מצחיק להפליא, כמובטח. בעיקר היה משעשע כשהמתנדב הנחמד, שראה אותי נכנסת בסערה ובאיחור אירוע שלישי ברציפות, עצר אותי ווידא שאני שותה מים כדי להרגע. קרן ניסתה לפתח וירוס שייצור זומבים, ועשתה זאת כשמצד אחד היא מפגינה התלהבות רבה ממוות ומזוועות, ומצד שני מנסה ליצור הרצאה שמתאימה לכל גיל ולכל יכולת התמודדות עם פסיכופטים. דווקא בהרצאה הזו לא זכיתי ל"חבר טלפוני" לצידי, לצערי, מאחר ובכמה הזדמנויות שונות מצאתי את עצמי תוהה "מה ארזה היתה אומרת?". כבר ציינתי שהיה מצחיק?

אח"כ נגררתי שוב לאכול (מה שהתגלה בדיעבד כדבר חיובי, מאחר וזה היה האוכל היחיד שזכיתי לו עד אמצע הלילה) ובהמשך זכיתי לשמוע את מחצית ההרצאה של קרן אמבר. עוד חור בהשכלתי הפאנדומית שהטענה היתה שאני חייבת להשלים. קשה לי לשפוט הרצאה שהחמצתי למחצה, אבל היא אכן היתה משעשעת מאוד, ומה שלא למדתי בה על הזמן התאזן עם הדברים החדשים שלמדתי על חתולים.

אחריה נכנסתי להרצאה של דמיאן הופמן, בעיקר מכיוון שבאמת תהיתי למה אף סופר מדע בדיוני לא העלה בדעתו את פייסבוק. אכן היתה הרצאה מעניינת ומסתבר שהתשובה שאי אפשר לחזות את העתיד כי אי אפשר לחזות את העתיד היא תשובה די מדויקת כמעט לכל שאלה.

הסלוט שהגיע אח"כ היה הסלוט השני שבו קיוויתי שעד שהוא יגיע כבר אמצא דרך להיכנס לכל ארבעת האירועים המקבילים, אבל בסופו של דבר החלטתי שאני חייבת לשמוע את גלי גולן כדי להבין למה היה מוצדק לעבור את שבעת מדורי הגיהינום שנדרשים כדי להביא אותה לכנס (מה שהיה שווה ולו בכדי לשמוע אותה צוחקת על עצמה). הבנתי, היא אכן מרצה בחסד. ההרצאה עצמה היתה מעניינת למדי, בעיקר הציגה המוני סיפורים (עוד לא ברור לי מתי אני אמורה להגיע לכל רשימת הקריאה שאספתי לעצמי בכנס הזה) והצליחה להציג את המטרה של המגבלות ובכלל העלתה לא מעט נקודות שלא חשבתי עליהן. אני אזכיר את זה לעצמי בפעם הבאה שהיא כמעט ותגרום לי התקף לב.

אח"כ תכננתי להיכנס למפגש, אבל במקום זאת מצאתי את עצמי מחפשת מרצה אובדת (זה לא היה כנס טוב למפגשים עבורי), ואז כבר נכנסתי להרצאה שלה, שחלקה היה מעניין מאוד וחידש לי דברים, חלקה היה מעניין מאוד וחידש לי דברים כשהיא סיפרה אותם בעולמות שעבר והפעם (מאחר שכבר זכרתי אותם) קצת פחות וחלקה היה פחות מבוסס, אבל באופן כללי היתה הרצאה מוצלחת, והיה משעשע לראות את הקהל הבאפסטרי תוקף את המרצה (גלדיאטורים זה תמיד כיף).

אחרי שהחמצתי באופן עקבי כמעט את כל ההרצאות של האנשים שאני מכירה החלטתי שאני צריכה לאזן את העניין והלכתי לשמוע את עמיתתי לסגל בהרצאה על הטעויות בדוקטור הו. קודם כל - שוב, גלדיאטורים זה כיף. הקהל כמעט וביצע לינץ' במרצות בכל פעם שהן ניסו לרמוז שמשהו בסדרה לא מדויק או עקבי ובכדי להצדיק את היוצרים הביא הסברים מופלאים שהסתמכו על deleted scenes. בחיי (לפתע הציטוטים מההו"ם כבר לא נשמעים כל כך מופרכים). ההרצאה עצמה היתה אכן משעשעת, ולוותה במצגת עשויה לעילא ולעילא.

אח"כ נכנסתי להרצאה של ד"ר רז דקל, מתוך הנחה שאיתו אי אפשר לטעות. ואכן היתה הרצאה משעשעת ומלאה בפרטי מידע רבים. הבעיה היתה שהיא הועברה כבר באייקון, באופן כמעט מדויק. מה שכן, באיקון היתה הסכמה כללית שזו היתה צריכה להיות הרצאה של שעתיים, ואמנם לא זו היתה הכוונה, אבל לפחות טוב שהיא אכן קיבלה שעה נוספת.

אח"כ נכנסתי שוב באיחור להרצאה, הפעם של יהונתן קלינגר. שוב הרצאה לא ז'אנרית במיוחד, אבל מעניינת (לפחות מה שהספקתי לשמוע ממנה). ושוב הסתבר לי שהעיקר הוא לא לאן הולכים אלא עם מי, אין כמו לשבת עם תלמידת משפטים בהרצאה משפטית. מה שכן, גם פה היתה מצגת ממש מוצלחת.

לסיום זכיתי להאזין לחלקים מהמופע "משכמי ומטה" ממושבים שונים באולם בכדי לעזור בכיוונוני הגברה, אם כי למופע עצמו לא נכנסתי מאחר והצטרפתי ליתר הסגל במה שבהמשך הפך להיות פירוק הכנס.

באופן כללי מבחינתי היה כנס מצוין, ואני מחכה בקוצר רוח למיתופיה (18/8, למקרה שהסימניות המופלאות של עופר עוד לא הספיקו לחרות לכם את התאריך בראש).

אגב, בימים אלה אנחנו עוסקים בסיכומי הכנס, כך שאם למי מכם יש הערות/ הצעות וכו' לגבי הכנס אשמח מאוד אם תספרו לי עליהן.


ניתן למצוא רשמים נוספים בפתיל סיכום הכנס

חזרה לחלק האירועים