עולמות 2008

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ב- 21-23/4/2008 נערך זו השנה הרביעית כנס עולמות בבית בארבור שבתל-אביב. להלן סיכום הכנס כפי שנכתב על-ידי ורגיליוס


תיאור כנס - עולמות 2008

מיקום: מרכז בארבור.


נוכחים: היו כמעט 50 חברי קהילה, אתם לא באמת מצפים שאני אכתוב את כולם, נכון?


שעת התחלה: יום שני ה- 21.4 בצהריים


שעת סיום: יום חמישי ה - 24.4 לפנות בוקר


השנה חרגתי ממנהגי והגעתי הישר ליום הראשון של הכנס, למרות העדרו של תוכן טולקינאי הולם. ארנון כמובן כבר היה שם, מייצג בכבוד את הקהילה בהנהלת הכנס (ככל שאפשר לצפות ממישהו שנראה ומתנהג כמי שברח כרגע מסאגה נורדית עקובה מדם) ואיתו יואל, צמוד לאיזשהי קופסה כחולה, שלטענתו הכילה את התגים עבור מרצי הכנס, מה שלא מסביר את הקשר הסנטימנטלי העמוק אותו פיתח כלפיה. אפילו עמרי, שלא נמנה באופן רשמי על צוות הכנס כבר הגיע, והחל מסתובב עם פיסת נייר עליה הוא עתיד לרשום בנוקדות אופיינית בכתב יד מיניאטורי הערות, ביקורות, הצעות לשיפור וסתם קיטורים במשך כל הכנס. מתוך עניין מקצועי, לא יכולתי שלא להיכנס להרצאה של קרן לנדסמן שעסקה בסוף העולם, ובין השאר בנושא החביב עלי - מגפות, שהייתה די משעשעת (אבל לא שום דבר מעבר לכך) ולאירוע הפתיחה, בהנחייתם של תומר וחגית שהיה נחמד מאד וכלל אפילו (למרות שאחרי חוויות קהילתיות מסויימות שעברנו זה נשמע כמו אוקסימורון) פילק מוצלח למדי ואת התירוץ המחתרתי משהו לפיו הכנס לא יכול היה להתקיים במדיה טק כמו בשנה שעברה כתוצאה מפגיעת מטאור במקום (איזור פארק פרס בחולון בהחלט נשמע לי כמו מקום לא רע בכלל להתחיל ממנו את פרוייקט "פטריות חמות"). משם תיכננתי להיכנס להרצאה של גלי זומר גולן, אבל איכשהו נתפסתי עם עמרי ומור (שהקדימה גם היא לאור תפקידה בכנס כאחראית קופה) להשתתף כניצבים בסרטם החדש של נתנאלה ואור "מחסום כתיבה". לא עזרו המענות והטענות (בייחוד משום שמטעמי אקוסטיקה נאלצנו לבצע את רוב תפקדנו ב mute) ,את ההרצאה כבר הפסדנו ורק מרד זועף במיוחד של עמרי הציל אותנו מלהפסיד את הלינה המחתרתית אצל ארזה.


משם כבר המשכנו לביתה של מִיָה (החתולה שהסכימה, בחסדה כי רב, לשכן בביתה את ארזה באופן קבוע ואותנו למשך הכנס בתמורה לרשימת דרישות זעומה שנסתכמה במעט אוכל לחתולים, תשומת לב, כמה שקי שינה ואורי אחד שניתן להתעלל בו) שם כמובן החל הפן המחתרתי של הכנס, שהיה, כפי שניתן לצפות מהמחתרת אקדמי וסכולסיטי בצורה יוצאת דופן. למשך חמש דקות. יעל הצליחה איכשהו למצוא את הדרך (או שמסתבר שבסופו של דבר ארזה גרה באיבוד), אני התחלתי להתעייף (או במחתרתית מדוברת "להתלפת") והתוצאה הבלתי נמנעת הייתה כמובן יצירתה של תיאוריה מחתרתית חדשה כמיטב המסורת. אני אחסוך מכם את כל הפרטים המייגעים, אבל בקצרה מדובר בתיאוריה חדשנית שמטרתה להסביר מה ההגיון באיסור על אכילת קטניות בפסח. במשפט אחד, ניתן להסביר את כל העניין על פי תופעה מסקרנת השייכת לתחום מדע אזוטרי משהו בשם ננוביוכרונולוגיה הלכתומחתרתית, על פיו מתרחשת היברידזציה בין חגים מקבילים, לצורך העניין פסח וסוכות ולאחר מכן שחלוף של הלכות בין האיזורים הסמוכים, כאשר ט"ו בשבט משמש כציר הקיפול של לוח השנה. מלבד איסור הקטניות, הקשר הברור בין סוגים מסויימים שונים של סכך לבין המצה או המרור – בטעם, בצורה ובמרקם מעניקה משנה תוקף לתיאוריה זו.


למי שעדיין עוקב אחרי התיאור למרות מה שכתבתי לעיל, אספר רק שלאחר מכן, ולאחר כיבוד שכלל בעיקר (מבחינתי לפחות) כמות נכבדת למדי של נקניק נזכרו חברי המחתרת שיש מחר גם כנס, ולכנס צריך להתכונן. עמרי נגרר איתי לחדר צדדי לחזרה נוספת על המערכון, יעל ויוליה חזרו שוב על הרצאותיהן וגם מור עוד הספיקה לקבל טיפים ולערוך שינויים אחרונים לקראת יום המחרת. כאשר זה כבר הגיע זכינו סוף סוף לשמוע את מה שמשום מה הושמע עד כה כמעט בכל פינה ברחבי העולם (נו טוב, לצערה של יעל, ולשמחתם של הפינגווינים, כמעט ולא נערכים כנסים מדעיים ביבשת אנטרקטיקה) – הרצאה של יעל.


אין ספק שההמתנה השתלמה. ההרצאה של יעל שעסקה בתפיסות הומניסטיות אצל טרי פרצ'אט הייתה מדהימה, ואני חושב שאני לא היחיד מבאי הכנס שלא יקרא יותר את הסופר הכל כך מוצלח הזה באותו האופן. משם כמובן, לא היה רגע דל, חזרה סופית על המערכון עם גבריאל ומשם הישר להרצאתה של מור על הארי פוטר ועקידת יצחק, שהציגה רעיון מקורי ויוצא דופן (מי בכלל חשב קודם על קישור בין דמבלדור לבין אברהם אבינו?) משולב במקורות יהודיים ומועבר בצורה יוצאת מן הכלל. מיד לאחר מכן החלה ההרצאה של אורי, אותו תמיד כיף לשמוע ומשם למפגש הקהילתי ולמערכון של גבריאל ושלי.


כאן, בהחלט מגיע החלק בו אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל מעבר לשאלה אם המערכון היה מוצלח או לא (ולפחות מהתגובות לאחר מכן, שמחתי לשמוע שאנשים נהנו) היה נהדר לראות את הנוכחות המרשימה של חברי הקהילה במפגש – דינוזאורים כמו דני אורבך, שירלי ורוני לצד חדשים כמו ג'ואנה אותה שמחנו לפגוש לראשונה בכנס, המחתרת והמא"שניקים בנוכחות כמעט מלאה וגם הפוטריסטים שקפצו לביקור (וכמובן תמיד מוזמנים בשמחה). לאחר התחושה הלא קלה בה יצאו חלק נכבד מחברי הקהילה בעולמות הקודם, אני חושב שהוכחנו שניתן גם בכנס כזה, שלא נהנה מהאינטימיות של מיתופיה, לקיים מפגש קהילתי ראוי, ועל כך תודה מיוחדת לכל מי שטרח להגיע.


רק אחרי המפגש, זכיתי למנוחה הראשונה בכנס, אותה ניצלנו להפסקת אוכל בשכונת התקווה. לצערי, עומס ההרצאות מנע ממני להכנס להרצאה של מושקו רום, שעשה רושם של אדם מעניין במיוחד בהרצאה של רן לאחר מכן, אבל אני מניח שאין לי באמת זכות להתלונן על כך שיש יותר מדי תכנים... צרות של עשירים. חזרנו מהאוכל הישר להרצאה של יוליה שהייתה צריכה לדעתי לעבור עוד כמה עיבודים אבל בהחלט כללה רעיונות מעניינים מאד, שעה הפסקה אותה ביליתי בחברת קיסרנו הוותיק שהתכונן להרצאה שלו – ומשם להרצאה הרב"זית, שהייתה לטעמי אחת המוצלחות בכנס. למרות הבעייתיות עם חלק מהקביעות הנחרצות שרן קבע לגבי סרוונטס אני חושב שמסגרת הזמן ההיסטורית אותה יצר רן יצר בינו לבין טולקין היא בהחלט רעיון מרתק. בזה נגמר מבחינתי היום השני של הכנס ויחד עם ארזה ויעל חזרנו לביתה של מיה לערב של התלפתות מתמשכת, במהלכו גילתי משום את מה את ראובן עובר תשאול אינטנסיבי לגבי אכילת שחפים ע"י יוליה ואת יואל ממלמל משהו על אלבנים. כמובן שבחרתי באפשרות ההגיונית ביותר במצב הנוכחי (או בכל מצב אחר, אם יותר לי לציין) וחזרתי לישון - מה שכמובן לא הועיל, כי ראובן היה שם גם בבוקר.


בוקר המחרת היה כמובן מנומנם למדי. לאחר כמה שיחות מעניינות מאד, שוב נקניק ותמונות של ארזה מהטיול האחרון ביפן, חזרנו לכנס כדי לשמוע את נבט. למרות שעסקה באסטרולוגיה, נושא שמעורר אנטגוניזם כמעט אוטומטי, היא הצליחה לטעמי להציג רעיון יפה מאד (למרות שנדמה לי שעדיין דרוש מחקר נוסף בנושא כדי לבסס יותר את הטענה המרכזית בדבר השימוש של רולינג באסטרולוגיה בעיצוב הדמויות בסיפור), הרבה מידע מעניין והרצאה מסודרת ומהנה מאד. את ההרצאה של שמרית, שהועברה לאחר מכן החמצתי, אבל שמעתי ביקורות מצויינות, ומכיוון שכבר שמעתי את הפיילוט, אני חייב לציין שאני לא ממש מופתע. בניגוד להרצאה שבאה אחריה, שהייתה לעומתה אחת המפתיעות שאני זוכר מאיזשהו כנס בו השתתפתי.


ההרצאה של נדב, או נכון יותר לומר, קבוצות הדיון שהפכה להיות, הצליחה להציב פרובוקציה כזו שלדעתי יעבור לא מעט זמן עד שמי מחברי הקהילה שהיו במקום ישכחו את האירוע. הטענה לפיה סופר מושפע מתקופתו היא טריוואלית למדי, אבל הניסיון של נדב לקבוע כיצד הייתה סביבה מודרנית משפיעה על טולקין (טולקין שדומה יותר לפולמן או למרטין), הייתה לדעתם של יעל ועמרי (ולא רק הם) צעד אחד רחוק מדי, מה שהוביל לביצוע לינץ' שלשם שינוי לא כוון אלי. הפעם, בניגוד לנעשה במשחקי רוצח, המלונצ'ץ' בחר להגן על נפשו ועוד מהנוכחים נסחפו לויכוח שנמשך כמעט עד לסיומה של ההרצאה. החלק המדהים בכל הסיפור הוא שנדב בנה את ההרצאה מלכתחילה בצורה מודולרית, כדי שויכוחים כאלו לא יפגעו בחלקים הקריטיים שלה. קשה לקרוא למה שקרה שם בדיוק הרצאה, אבל לפחות מור, ארזה ואני שישבנו יחד בשורה הראשונה די נהנינו. לעומת זאת, לא בטוח שאנשים מחוץ לקהילה ראו את כל הבלאגן הזה בעין יפה.


לאחר שעה הפסקה, שנוצלה בעיקר להתאוששות, המשכנו להרצאה של אילן, שהעלתה רעיון מעניין בדבר ההשוואה בין שבעת החטאים הנוצרים לבין הגזעים השונים בארדה (וגרימא...). חבל רק שההרצאה הייתה קצרה כל כך... אולי כי אילן מיהר לאירוע הקהילתי הבא – יום ההולדת של מור אותו ארגן. למור הוענקה מתנה יקרה מפז - עותק של תרגום ליבנית, ומי שלא ראה את תגובתה של מור לא ראה התרגשות מימיו.


משם, המשכתי עם אמינוב המא"שניקים ודני אורבך לשכונת התקווה לארוחת צהריים. שוב, נאלצתי לוותר על הרצאה מצוינת לצורך הפסקה – הבחירה הייתה בין ויתור על ההרצאה של אילנה לבין שלושה ימים בהם התזונה שלי תתבסס כמעט אך ורק על מצות עם נקניק ("כמה זמן אפשר לאכול אותו דבר, תגידו?"). אז הפסדתי את אילנה. לפי התגובות הנלהבות מההרצאה שלה, לא בטוח שבחרתי נכון.


פיצוי מסוים קיבלתי בהרצאה של גדעון, שהרצה, כרגיל בצורה חדה ומבריקה. קשה היה להחמיץ את הערך המוסף המיוחד של גדעון כמרצה – בזכות העיסוק שלו גם בכתיבה ממש ולא רק בניתוח ספרותי כמו רובנו. בתיאור המתחים בין הכלים השונים בהם משתמש סופר כאשר הוא יוצר את הרוע בסיפור ואת הדרכים בהן הוא יכול ליישב בין המתחים הללו גדעון, כדרכו, שילב הדגמות ממגוון רחב של יצירות - אגדות עם, שיר של אש ושל קרח, חומריו האפלים וכמובן שרה"ט והארי פוטר. לצערי נאלצתי לחמוק לפני סוף ההרצאה כדי לעזור לעמרי בארגון האירוע שהפך להיות הפינאלה הנפלאה של הכנס – החידון הטולקינאי פוטריסטי.


עמרי, פשוט התעלה על עצמו (ולא מדובר במשימה קלה לאור כל מה שהוא כבר עשה בעבר) וניהל את החידון ביד רמה. מיטב וחנ"ש, חנה וג'ואנה גילו מהר מאד שלא רק שהשאלות הטולקינאיות שהופלו עליהן היו קשות עד בלתי פתירות בעליל, הן צריכות גם לתמרן בתוך מופע הסטנדאפ של עמרי שבשיאו הגיע עד למיני הרצאה על ארגורן כולל חיקוי יוצא מן הכלל של "אראגורן הפולני" הצועד קודר, בדד בחושך בסוף הטור במוריה. לאחר ניצחון צמוד של חנה וג'ואנה, בכירי הקהילה החליטו שגם הם מעוניינים לעלות לזירה, ורן ואמינוב מלווים במור ויאנה כבנות זוג פוטריסטיות הצטרפו לעמרי במאמץ להפוך את הסיבוב השני לחוכא ואיטלולא. בין הבלאגן שכלל את רן מנסה למשוך זמן בתירוצי גירסאות, הכפלות מטורפות של הנקודות (וזכויות מטורפות עוד יותר) הקהל זכה לסיום נהדר של כנס נפלא.


אבל, עבור רבים מהטולקינאים בשלב זה הלילה רק החל – במפגש שלאחר החידון נערך מעגל היכרות מהסוג הישן והטוב, בו נתבקשו המשתתפים לבחור באיזו מהדמויות בלגנדריום היו מבצעים לינץ'. מבחר תשובות כללו כמובן את ארגורן, גאנדאלף, סארומאן אבל משום מה גם את מרי ושני אנשים שלעניות דעתי לא ממש שייכים ללגנדריום אבל לא זוכים לאהדה רבה בקהילה ולכן נידונו ללינץ' בכל זאת - פיטר ג'קסון וכריסטופור טולקין. רק אני, אולי כלמוד לינצ'ים רבים, הרשתי לעצמי לבחור באופציה של רצח עם ולבקש טבח ברהורים - מנער ועד זקן, טף ונשים ושללם לבוז (בתנאי שהביזה הזו לא כוללת סוסים). אח"כ עברנו למשחקי רוצח שהונחו על ידי רן והיו משעשעים בצורה יוצאת דופן – בייחוד לאור התנהגות בלתי סבירה בעליל של כמה מהמשתתפים כמו אודי וטל. אפילו משחק קונטקט אחד התקיים עד שבחצות וחצי, התבקשנו בנימוס לפנות את המתחם. לאחר פרידה משאר הקהילה, חזרתי יחד עם יואל, יוליה, מור ואורי לארזה שם העברנו חוויות מהכנס עד השעות הקטנות של הלילה. כדי שיוליה תוכל גם להגיע לצבא בזמן, לא נותר זמן רב בין השעות הקטנות של הלילה לשעות הבינוניות של תחילת היום ורק אז, אחרי שלושה לילות אצל ארזה, שני מפגשי קהילה, יומיים וחצי של הרצאות והמון המון נקניק שמנו פנינו חזרה ירושלימה.


באופן אישי, כנס עולמות השנה היה הכנס בו המעורבות שלי בהכנות לקראת הכנס הייתה האינטנסיבית ביותר עד כה. בזכות האחריות על האירועים הקהילתיים, וששת הפיילוטים שהועברו בשלושת מפגשי המחתרת שקדמו לכנס התחלתי לחוש אותו הרבה לפני יומו הראשון. אני מניח שהתחושה הזו מוכרת לכל חבר קהילה שהיה סגל בכיר בכנסים שאורגנו עד עכשיו אבל עבורי מדובר בתחושה חדשה יחסית ואין לי ספק שמדובר בחווית כנס שונה לחלוטין. ההכנות מראש מהנות לא פחות מהכנס עצמו ועל כך אני שמח להודות לגבריאל, עמרי ויואל על חווית העבודה המשותפת הנהדרת בכל הפגישות הרבות שהשקענו בהכנת המערכון. תודה רבה מאד גם ליוליה ועמוס שחיברו יחד עם עמרי ויואל את החידון. ליואל מגיע ח"ח מיוחד גם על התיכנות המרשים וליוליה על העיצוב היפה. תודה מיוחדת לכל מי שהגיע להעביר פיילוט במחתרת: לשמרית, אמינוב, נעה רייכמן, אורי, מור ונבט שנתנו לנו את הזכות לקחת חלק בעבודה על ההרצאה שלהם. הרגשתי שהניסיון שאני מקבל בפיילוטים הללו תורם לי כמעט כפי שהוא תורם למחברי ההרצאות. שמחתי לראות שבסופו של דבר, כולם ידעו להוציא את המיטב מההערות שנתנו והבינו שגם כשבמחתרת עורכים לינץ' במישהו – לאף אחד אין באמת כוונות רעות (חוץ מלראובן כמובן, אבל זה כבר סיפור אחר).


מעבר לכך, תודה אדירה לארזה שאירחה אותנו ברוחב לב כתמיד, לכל משתתפי החידון ולכל מי שנטל חלק בארגון הכנס – לכל המרצים, ליעל, אור ונופר בדוכן, למור, ליואל ולרוני שפעל רבות מאחורי הקלעים ובראש ובראשונה לארנון, שהיה אחלה סגן מנהל כנס ובעיקר אובייקט נפלא למשיכה בזקן.


אז סוף פסח נפלא לכולכם,


ונתראה ביום העצמאות.


מוטי.


תגובות נוספות ניתן לקרוא בפתיל סיכום הכנס

חזרה לחלק האירועים