סיפור עיתונאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בתקופת הסרט פנו המון עיתונאים אל נציגי הקהילה הטולקינאית וביקשו חומר לראיונות וכתבות. לפעמים המגעים של העיתונאים עם הטולקינאים היו ביזאריים למדי. הנה סיפור לדוגמא שרן בר-זיק סיפר בפורום קהילה:


שעה: 14:00 רן קורא את הדואלים שהוא קיבל במהלך היום:

לפתע הוא נתקל בדואל שבו נכתב: "שמי אורית ואני מפיקה ברדיו 90FM ( הרדיו משדר מהשרון ועד הצפון). אני אשמח לראיין את מנהל האתר, רן בר-זיק..."


רן מתקשר לאמא שלו:

רן: אמא, מה זה 90FM?

אמא של רן: לא יודעת, תעזוב אותי בשקט.


רן מתקשר לאורית (המפיקה) :

רן: שלום, שמי רן בר-זיק, רציתם אותי לראיון ברדיו.

אורית: הו! יופי שחזרת אלינו! אתה בעל האתר נוּמִינוּר?

רן: האתר נוֹמֵנוֹר, כן.

אורית: הראיון יהיה על האתר... אנחנו רוצות לראיין את מנהלת האתר.

רן: אני בעל האתר.

אורית: אנחנו צריכות אישה.

רן: מה?!? למה דווקא אישה?

אורית: כי אנחנו רוצים לתת לנשים חשיפה תקשורתית יותר רחבה.

רן: אז בחדשות שלכם אתם לא מראיינים פוליטיקאים? רק פוליטיקאיות?


[משתרר שקט מביך]


אורית: הקיצר, אנחנו צריכים את מנהלת האתר.

רן: אין מנהלת. יש רק אותי. אם את רוצה אני יכול לתת לך לדבר עם אמא שלי, אבל אני חושש שהיא לא היתה מעורבת בהקמת האתר. מצד שני - היא אישה.

אורית: טוב, אז נראיין אותך, נתקשר היום בין 16:00 ל 17:00

רן: טוב.


הראיון התקיים בשעה 16:45 והיה סטנדרטי למדי.


מעניין איך היה יכול להיות הראיון עם אמא שלי....


מראיינת: שלום לך זהבה, אשה ואמא של מקים אתר 'נומנור'.

אמא של רן: שלום!

מראיינת: מה את יכולה לספר על האתר?

אמא של רן: מלוכלך מאד, יש גרביים זרוקות על השולחן, צלחות מלוכלכות על הרצפה וכל מיני ניירות, זה מאד מעצבן! העוזרת לא יכולה לנקות!

מראיינת: התכוונתי לאתר האינטרנט...

אמא של רן: אה, חשבתי שהתכוונת לחדר שלו. האתר שלו מאד נחמד, קשור לטולקין. ראיינו אותו בעיתון!

מראיינת: מתי הוא התחיל להקים את האתר?

אמא של רן: חבל על הרגע שקנינו את המחשב הראשון שלו! כל הזמן הוא תקוע מולו! אני אומרת לו: 'רנוצ'קה, מה עם איזה פעילות גופנית? מה אם איזה אוויר צח!' אבל הוא יושב שם בחדר, זה ילד זה? כל הילדים משחקים כדורסל, כדורגל, שלי יושב מול קופסא! המחשב לא נותן לעוזרת לנקות! אבל הוא ילד מאד מוצלח, את יודעת שראיינו אותו בעיתון?

מראיינת: כן, מה יש באתר?

אמא של רן: המון דברים כתובים. אמרתי לו, רנוצ'קה, מספיק לקרוא כל כך הרבה! לך לשחק כדורגל, כדורסל, מספיק לקרוא כל כך הרבה, קצת אוויר צח! אבל שום דבר לא עוזר לפושטק הזה, כל היום ספרים-ספרים-ספרים. החדר מלא בספרים והעוזרת לא יכולה לנקות! אבל הוא ילד מאד מוצלח, את יודעת שראיינו אותו בעיתון?

מראיינת: ספרי על הקהילה הטולקינאית.

אמא של רן: כל הזמן בחורות מתקשרות אליו באמצע הלילה. בזמני זה לא היה ככה! מה בחורות צריכות להתקשר לילד באמצע הלילה? אמרתי לו: 'רן! לילה זה בשביל לישון לא בשביל לדבר פקה-פקה עם בחורות'. זה ילד זה? כל הילדים משחקים כדורגל, כדורסל ואז נרדמים בלילה, שלי מדבר עם בחורות פקה-פקה פקה-פקה. עם העוזרת הוא לא מדבר והיא לא יכולה לנקות! אבל הוא ילד מאד מוצלח, את יודעת שראיינו אותו בעיתון?

[] הבהרה חשובה: כל קשר לאמא האמיתית שלי מקרי בהחלט (עד כמה מקרי - אתן לכם לנחש לבד... )


חזרה לקטעי ההומור