מפגש 30/6/2005

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המפגש שיזכר בתולדות הקהילה כדאגור ערסאלאך


תיאור מפגש מאת רן בר-זיק

אני כותב את תיאור המפגש הזה לאור נרות, בחוץ עשרות שוטרים מאיימים שומרים על הבית והליקופטרים חגים מעל. שברתי רגל ויש לי שני פנסים בעיניים וגם נראה לי שהטחול שלי גמור....

איך מתחילים? כפי שמאסטר לי (לא לי נשרי, אל תתבלבלו) אמר - מתחילים בהתחלה. הגעתי באופן בלתי צפוי ומרעיש כעשרים דקות לפני הזמן - שם פגשתי את גבריאל ויחדיו החלפנו קטעים ובידור וערכנו גם מיני מעגל הכרות הכולל אותי ואת גבריאל. אבל לאט לאט הגיעו כל השאר - הרבה ותיקים וגם חדשים. לדאבננו שכחתנו שב 30 ליוני הפארק מלא בבני תשחורת צעירים שצווחים וצועקים וכי מדובר בחולון - אבל לכך עוד נגיע.

התחלנו במעגל ההכרות המפורסם וחיש קל עברנו לפעילות החברתית שבה כולם התחלקו לשלוש מחנות: המחתרת הירושלמית, מורדי הצפון והפרובוקאטורים (כל השאר) אני, הקיסר המהולל, הייתי השופט. המחנות התחרו בתחרויות משעשעות למדי - חיבור חמשיר (המורדים זכו), תחרות מילה במילה (המורדים זכו), אח"מ (המורדים זכו) ותחרות טריוויה סוערת שבסופה המחתרת הירושלמית זכתה ובכך גם זכתה בתחרות ובפרס הנכסף - לשים טאג בפורום קהילה. נראה לי שהתחרויות היו דווקא רעיון טוב - אפילו שבפעם הבאה אנחנו נקצר אותן ונמקד אותן יותר בפעילות קבוצתית.

בשלב זה (משהו כמו רבע לאחת בלילה) התחיל הקטע שבו כולם מקשקשים ומתחלקים לקבוצות קטנות. הספקנו לעשות ישיבונת קצרצרה של הנהלת הפורומים, לדבר עם ענבר (fly2fly... אל תשאלו, סיפור ארוך) בנוגע לפעילות יזומה וכו'.

לא הספקנו לכנס אפילו קבוצת דיון בנוגע לקונספירציה המדהימה שעמרי (Omi) גילה עד שקרה המקרה - ערס זעיר כבן 15 בערך עבר במקום יחד עם שתי פרחות כאשר הוא שתוי לחלוטין ומתנהג בצורה ביזארית. גלי צחוק שיש לי חשד שלא היו קשורים אליו עוררו את חמתו והוא ניסה להתקיף, כאשר קמנו אליו הוא הלך.

והוא חזר לאחר זמן קצר עם תגבורת של עוד שבעה-שמונה ערסים צעירים ועבריינים. מה שהלך שם לא היה ברור כל כך, אבל מכות בזעיר אנפין היו שם. בין המכים והמוכים - שי, גבריאל, אנוכי וכמובן ליאור (קת'ולהו), גיבור הערב שהתגלה כשוטר בדימוס קשוח ורב עוצמה. המכות והדחיפות התדרדרו והמצב החל להחמיר כאשר כעשרה ערסים התנפלו על ליאור בטענה שהוא פגע בכבודם המפוקפק משהו ואחר כך על מוטי בטענה שהוא סחב מהם שרשרת יקרת ערך בשווי של שלושה וחצי שקלים בערך ובסופו של דבר על כולנו בטענה שגנבנו פריט לבוש איכותי ויוקרתי - כובע מיוזע ומוכתם שנראה כאילו הוא שימש במשך שנים כסמרטוט הריצפה של בית השימוש בכלכותה. האמת היא שידי היתה מוכנה על האקדח כיוון שאוזכרו סכינים וגם אבן הורמה מתישהו. אם הייתי רואה סכין בידו של ערס הייתי פותח לו את המוח לארבע כיווני אוויר. למרבה המזל בשלב זה המשטרה, שהוזעקה על ידי שירלי הגיעה והערסים התפזרו כמו מגדל קלפים בסערת הוריקן.

כולם נקראו במיידי לעבור לאיזור מואר ומרכזי בפארק בעוד אני וליאור הלכנו עם השוטרים הגיבורים לנסות ולתפוס את הערסים. הייתי בטוח שלא נתפוס, אך מסתברא שהערסים הם לא בדיוק היצורים הכי חכמים עלי אדמות והערס הקטן שהחל את כל המהומה נתפס כשהוא יושב לו ברוב תמימותו על גדר כשלושים מטר מהמקום עם מבחר איכותי של האינטליגנציה המקומית כאשר הם מנהלים דיון תיאורטי. בשלב זה השוטרים החלו לתחקר אותו, אך האוויל הקטן במקום לשתוק החל לאיים ולצעוק. הודענו שאנחנו מתכוונים להגיש תלונה והוא הובל אחר כבוד למועדון המכובד שנקרא חדר המעצר של משטרת בת-ים.

בשלב זה פיזרנו את המפגש ואחרי שווידאנו שכולם עזבו בשלום, אני וליאור סרנו לתחנת המשטרה ולקחו מאיתנו עדות. ועכשיו אני בבית.

אני מאד מקווה שהחוויה המזעזעת לא פגעה ברצון של המשתתפים להיות בעוד מפגשים. אנחנו ניזום מפגש פתוח בעוד שבועיים בדיוק כדי לנסות ולמחות את הטראומה - זה לא יהיה בפארק פרס הפעם. המפגשים הם לא כאלו בדרך כלל אז אין מה להבהל.

כמה לקחים שיש מהאירוע:

1. לא לעשות מפגשים בחיב"ר.

2. אם יש מקרה כזה על חברי הקהילה להתרכז לפאלנקס אחד כשבאמצע יש את החלשים ובקצוות את הבריונים יותר.

3. לא לעשות מפגשים בחיב"ר.


אני חושב שכולנו למדנו כאן לקח מאד יקר במחיר מאד זול על האלימות והפשע במדינת ישראל. ללא ספק החרא הקטן ישוחרר עוד הלילה וספק אם המקרה יגיע לבית המשפט. אבל אם היו כאן חוק וסדר כמו שצריך הוא היה נעצר ליומיים ומגיע לבית המשפט ביום השלישי. אבל זה לא יקרה כי מערכת המשפט קורסת וכי השופטים הם רחמנים. אנחנו שרדנו את החוויה המפוקפקת משהו כי היינו הרבה אבל כולנו למדנו את הלקח שאתה חשוף לאלימות גם אם לא עשית שום דבר. מכות וקטטות הם לא רק עניין בין ערסים אלא עניין של כל מי שחי פה. תחשבו על זה בפעם הבאה שתלכו לקלפי ותצביעו מפלגה שלא חורטת על דגלה את המלחמה בפשע.


ועכשיו, שיר לציון המאורע:


ישבנו לנו בפארק בסבבה ובכיף

לא חיפשנו מכות ולהתחצף

ישבנו לנו ודיברנו על אנגלית עתיקה

מי ידע שהויכוח הלינגוויסטי יסתיים במכה

בפעם הבאה יהודה, אל תתעקש על הגיה נכונה

ועדי - זה באמת לא משנה אם אומרים שלוש או שלושה

הכל חוסר הבנה שכמעט הובילה לאסון

מוטי, יא חמר - למה לא צלצלת בפעמון?


מי ידע שויכוח על באלרוג עם כנפיים

יסתיים לו באגרוף בין השיניים

לפעם הבאה נלמד לקח קשה ומר

אין דין כרך של היסטוריה כדין מאמר

הערסים לקחו קשה את הליברליזם המטורף

ובגלל זה רצו לשבור ליונתן את האף

הכל חוסר הבנה שכמעט הובילה לאסון

מוטי, יא חמר - למה לא צלצלת בפעמון?


ואם הפרצוף של ליאור נהיה כבר סגול

אז מה זה משנה, שירלי, אם אומרים יכל או יכול?

הם פשוט לא הבינו, הקקות הקטנים

שיש כללי הגיה טובים ונכונים

ובאמת גבריאל, זה לא הזמן

להזכיר שיש להם זין קטן

אז מה אם התכוונת לז' בהברה?

נראה לי שמדובר באי הבנה נוראה!

הכל חוסר הבנה שכמעט הובילה לאסון

מוטי, יא חמר - למה לא צלצלת בפעמון?


וכולם ביחד לפזמון החוזר:

הכל חוסר הבנה שכמעט הובילה לאסון

מוטי, יא חמר - למה לא צלצלת בפעמון?


תיאורי-מפגש של חברי קהילה אחרים אפשר לקרוא ב פתיל סיכום המפגש


חזרה לחלק האירועים