מיתופיה 2007

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בעשרים ושלושה באוגוסט 2007 התכנסנו בפעם השלישית לכנס "מיתופיה" במרכז רוזין שברמת אביב. כנס זה אורגן בידי קהילת טולקין בשיתוף עם קהילת הארי פוטר, קהילת "חומריו האפלים" וקהילות נוספות. הנה חוויותיהם של כמה מן המשתתפים:

(רשמים נוספים ניתן לקרוא באתר סיכום הכנס ובפתיל הסיכום שנפתח בפורום קהילה)


שמעון נעים

ונפתח דווקא בבאר שבע. ביום רביעי נסעתי לי לתומי לתחנת הרכבת ושם גיליתי לי, למרבה חרדתי, שתחנת הרכבת סגורה בטווח התאריכים של ה-20 עד ה-26. באופן לא מפתיע למדי לגבי מדינתנו - ויש שיאמרו לגבי שום מקום כמו באר שבע - כשביקשתי לוח זמנים של הרכבת ליום רביעי, זכיתי לקבל את שעות הנסיעה שלה... לבסוף הסתפקתי בנסיעה דחוסה בקו 370 של "אגד". בבוקר יום חמישי, כשאני ויואב הטרדנו את נצר ברכב שלו בדרך למרכז רוזין, תכננו איך נגרום לשחר יקירנו למות מוות ביסורים כואבים על כך שהוא - חבר המחתרת השני - מבריז ברב חוצפתו מכנס מיתופיה רב החשיבות. שחר כבר פוטר לאלתר מתפקידו בתור השר לענייני אננס ובובספוג במחתרת הבאר שבעית ועוד יזכה לנקמה מפי השר האפל. הדבר הראשון שעשינו כשהגענו למרכז רוזין היה ללמד את יואב מכניקה ניוטונית. "למה לכל הרוחות מדשברים בשפה השחורה?" שאל מאוחר יותר האחראי על יונתן, מזועזע עד עומקי נשמתו. בזמן שמור לימדה את יואב חילוק ארוך, היו בטוחים שזכה לכמה מבטים עוינים... למרות שמרצה מכובד כמוני אמור לשבת תחת גפנו ולא להזיז אצבע, התנדבתי, אולי נודבתי, גם להקמה ובזיעת אפי נהייתי לסבל כיסאות. אבל לא נורא. For the Greater Good. בהרצאה הראשונה בה נכחתי, אותה במקרה גם העברתי, היה נחמד למדי, פרט לעובדה שלא מעט אנשים הגיעו באיחור ולא נכנסו. כמה חבל. ההרצאה השניה, של גדעון, הייתי מוצלחת מאודג ועוררה כמה כיווני מחשבה. בהפסקה הוכרחתי לךאכול במקדונלדס, למרות מחאותי. הסכמתי לאכול שניצל על גחלים. יואב עבאדי לא גמר את הבורגר שלו ואני ויואב משה גרמנו לו ליסורי מצפון על כך שהפרה נהרגה לשווא. ההרצאה על פולמן והדתיים היתה נחמדה ומעניינת, רק שקצת היה חסר לה קו מקשר ברור, לטעמי. "חומריו הבהירים" היה משעשע למדי, אם כי ארוך. בזמן שנותר עד ל"רן ואמינוב..." גיליתי את האמת המרה על חברי קהילה "קרים כקרח" בעורם ובליבם. והמבין יבין. "רן ואמינוב בדרכים" היה משעשע למדי. קיסר האפרסק היה נפלא. נצר שיחק אותי לא רע, אם כי יש מקום לשיפור. אעבוד איתו על כך בכנס הבא. הפירוק היה מהיר ואחרי קבלת עלבונות נוספים על באר שבע הגדולה והמפואת, במיוחד אלו המרנינות מפי הקיסר, חזרנו לביתו של יואב מאושרים, שמחי לב ומחכים למיתופיה הבא. היה כיף גדול, יש עוד דברים רבים ומעניינים שקרו אך לא את כולם אני זוכר ולא את כולם יש לי כח להזכיר. רק אומר תודה לכל מארגני הכנס, למתנדבים הנפלאים, לכל מי שסבל את נוכחותי ולכל מי שהנעים איתי את זמני. איך היה לכם?,


רן בר-זיק

הכנס היה הצלחה עצומה - מבחינת התוכן, הקהל הרב שהגיע וכן, מותר לי לגלות - גם הצלחה פיננסית לא רעה בכלל. עמדנו בכמה יעדים שהצבנו לעצמנו מבחינת גיל הקהל (שעלה השנה - ומי שהיה בהרצאות של טולקין יודע את זה) וגם קהלים חדשים. הכי חשוב: אני ואני מקווה ששאר אנשים הסגל נהננו לארגן את מיתופיה.

אז לפני שאספר חוויות, אפתח בתודות:

רוני רוחקין - ה Negotiator היעיל להפליא שעבד, התרוצץ והיה בכל מקום ובכל זמן לפתור כל תקלה. נצר מצליח - אחראי המתנדבים המעולה שגם הוא התרוצץ, דאג שהכל יעבוד, דאג לכל מתנדב ולקח את הכל ללב אילן אמינוב - מנהל התכנים של טולקין ששימש סגן מנהל כנס לכל דבר וגם הוא עבד קשה בדוכנים, תפעל וכיבה כל שריפה שהיתה. אהוד מירון - המעצב הגרפי והרבה יותר מזה... איש פרסום, בונה אתרים, יחצ"ן, איש אונליין ועוד ועוד... בלעדיו הכנס לא היה נראה כפי שהוא נראה. עידן בן שושן - אין מילים, גם סיפק תכנים מעולים וגם היה עזרה עצומה להשען עליה לפני הכנס ובמיוחד בזמן הכנס. יואל ואינגר - אחראי הכספים האדיר שלנו שכרגיל היה צריך לרוץ שוב ושוב לבנקים למרות שהכין 3,000 ש"ח כסף קטן בקופות. יאיר גלס - המקרין שבניגוד למה שמקובל תפקד כאיש סגל מלא בהקמת הכנס ואחרי כן התפנה להקרנות בכשרון ובקור רוח מופלא. חוה לוסטיג - היח"צנית המופלאה שלנו שארגנה לנו פרסום מעולה. טל כץ - א' תכנים קהילתי שסייע הרבה ומעבר לתפקידו ושהה בדוכנים, תגבר מתנדבים ופתר בעיות שהיו צריכות פתרון עדי פלדמן - א' תכני קהילת ה"פ המקסימה שהעבירה את החידון וארגנה פעילויות נפלאות רבות אחרות. עמוס בן ישראל - איש הסגל הסודי שתרם, עזר וסייע איפה שנתבקש. צפריר גרוסמן - מקהילת רומח הדרקון - ראוי לציון מיוחד לא רק בגלל שהוא מרצה מעולה - אלא גם בגלל שהעביר לא פחות מארבעה תכנים בכנס ועוד סייע ועזר במקומות נוספים.

המתנדבים היקרים שלנו שבלעדיהם לא היה כנס, ניסינו ככל האפשר להנעים את זמנם ולגרום להם להעביר את הכנס בשמחה ובכיף - אני מקווה שהצלחנו.

תודה גם לכל המרצים בכלל ומקהילתנו בפרט שטרחו, השקיעו וכתבו הרצאות מחכימות שהרחיבו אופקים. החדרים הגדושים בקהל יכולים להעיד שמאמציכם לא היו לשווא. לראות את כל ההרצאות הטולקינאיות מלאות בקהל בוגר ומתעניין שנשאר לאורך כל ההרצאות זה חלום שמתגשם.

ואם כבר תודות - חשוב להזכיר שהכנס השנה (שוב, לטעמי) קיבל פן אחר וטוב יותר הודות לפידבקים חשובים מאד שהועברו על ידי הגרעין הקשה במפגש בנובמבר אצל גבריאל. על המפרסת התקיים סיעור מוחות אמיתי שכמעט את כל פירותיו אימצנו ויישמנו - תודה בפרט לעדי, ראובן וגם עומרי שברעיונות שלהם תרמו מאד לכנס.

הכנס התחיל בשבילי בשעה 6:15 שבה בדקתי את פורום מיתופיה בפעם האחרונה, הצבתי הודעת סיכום וטסתי לקחת את אודי ואת יאיר וטונה של ציוד, התבחבחשנו קצת בדרך - הגענו בשעה 7:30 - ומכאן החל טירוף של הקמה - כל אנשי הסגל החלו להתרוצץ יחד עם המתנדבים אבל בשעה 8:30-9:00 קיבלתי דיווחים לחמ"ל שהמתחם הפך לאופרטיבי. בדרך כלל זו השעה שאני מתחיל לעשן בה ולבכות על כך שאיש לא יגיע לכנס, הפעם לשם שינוי היה כבר תור בקופות אז עישנתי ובכיתי על זה שהכנס יהיה מפוצץ מאנשים ולא יהיה מקום לאף אחד. כשהאירועים הראשונים החלו, בשעה 10:00 הודיעו לי שהכנס כיסה את כל הוצאותיו. רציתי להתגנב להרצאה של גדעון בשעה 11:30. במיתופיה אין כניסה למאחרים אבל סגל יכולים להכנס קצת באיחור בהסכמת המרצה, הצצתי בשעה 11:45 לבית של בילבו (80 כסאות) וראיתי שיש רק שתי כסאות פנויים בקצה השני של החדר.לא רציתי להפריע לקהל ולגדעון ו-וויתרתי בכאב לב על ההרצאה שלו. גדעון הוא מרצה מוכשר ומדהים וכל הרצאה שלו חוויה לא נורא, נכריח אותו להרצות גם בעולמות. בהפסקת הצהריים כמובן שלא אכלתי אלא התרכזתי בתפעול הכנס שעבר לפסים חלקים יותר ויותר - הרעיון של החדר של אילן היה רעיון כביר שאפשר לנו ולטולקינאים בוגרים נוספים לנוח מפעם לפעם. ההרצאה של עדי ויהודה היתה טובה מאד ולימדה אותי רבות. יותר מכך - נתנה לי זווית חדשה ליצירותיו של טולקין - וזה לא מעט. אעשה כל מה שאני יכול כדי להשיג טקסט כלשהו של ההרצאה לשם רפרנסים בעתיד. מספר האנשים בקהל גם כן הרשים אותי מאד - לא היה מדובר בהרצאה שהנושא שלה פשוט ומובן, עם צורך לקרוא תרגום לפני ההרצאה - אבל מסתבר שלמרות זאת אפשר למלא חדר הרצאות. על ההרצאה שלי לא אוכל להעיד. רק שכחתי לציין ואני מצטער על כך שאני חב חוב גדול ליעל פלד - איולי שלנו שהעירה הערות מחכימות ביותר. כפי שעמרי ציין בעצמו: חלק מההרצאה התכתבתי באופן סמוי עם ההערות שלה. אחרי הכנס היה מפגש קהילה נפלא ונעים שחבל שלא הודענו עליו בצורה יותר מסודרת, אבל היו מספיק טולקינאים (כולל שני טולקינאים חדשים - שרון ודורון) כדי לערוך מפגש מאד נעים בחדר של אילן, עם הרבה הודעות וגם דיונים. היה כיף.

התקלה הטכנית היחידה בכל הכנס נגרמה בהקרנת חומריו הבהירים שאיחרה ברבע שעה בשל בעיות טכניות שונות. אין דבר ששנוא עלי יותר בכנסים מאשר הדחיות האלו. הודות ליאיר ולאודי הבעיות טופלו. נפיק לקחים בשנה הבאה.

אחרי החידון שהיה להפתעתי הזוי מתמיד שבו שימשתי כנערת הנקודות והעלבתי את כל המשתתפים וחלקים מהקהל. נכנסנו לאווירת סוף כנס רגועה עד לרן ואמינוב בדרכים. קליפ הסיום שהוכן בלי שידעתי שיוכן היה מרגש ומוכן היטב. תודה רבה לענבל עורכת המדיה שלנו. שתמיד נכונה לעזור בחיוך וברצון טוב!

בכנס היו המון טולקינאים חדשים: שרון, דורון ומרק, דני, דוד ובטוח שכחתי מישהו. הקפדתי לערוך לכל טולקינאי חדש שראיתי סיבוב הכרות קצר ואני מקווה לראות את כולם במפגשים ובאירועים.

סיימנו את מיתופיה. אני מקווה שכולם נהנו. מבחינתי מדובר בכנס מיתופיה הטוב ביותר עד כה. תודה לכולם על החוויה!


מוטי (הורמיז)

יום הכנס שלי התחיל בירושלים (איך לא...) כשעמרי וארנון אספו אותי לכיוון הכנס. הגענו מעט לפני ההרצאה של גדעון, ולאחר אמירת שלום חפוזה לכל הנוכחים נכנסנו להרצאה. ההרצאה עצמה , על "אצילות שעונשה מוות" הייתה מצויינת. זו הייתה הפעם הראשונה בה שמעתי את גדעון מרצה, ובהחלט השבחים ששמעתי עליו לפני כן לא היו מוגזמים. לצערי, ההרצאה הכילה ספויילרים והתבססה בחלקים גדולים מתוכה על היכרות עם שיר של אש ושל קרח, למרות שהדבר לא צויין מראש בתכנייה וכדאי לשים לב לכך יותר בעתיד. למרות זאת, נהנתי מאד מההרצאה, שהכילה ניתוח מעמיק של שאלה מעניינת מאד, תוך כדי התייחסויות מרתקות לשלוש יצירות חשובות ואפילו לאירועים היסטורים. יש בכך גיוון מעניין לעומת רוב ההרצאות שלנו שמתמקדות בדר"כ בטולקין בלבד (והיא מזכירה בכך במשהו את ההרצאה של ראובן ממיתופיה הקודם, על ההשוואה בין טולקין לרולינג)

את הפסקת הצהריים ניצלתי לארוחה בפיצריה במרכז רוזין עם המחתרת ועוד כמה חברים. עמרי ואני, כירושלמים טובים, סבלנו קשות מהחום, אבל מלבד זאת, היה טעים ונחמד. חזרנו לכנס היישר להרצאה של עדי ויהודה, שהייתה, לדעתי, ההרצאה המוצלחת ביותר בכנס. את זה שעדי מרצה מצויינת כבר כולנו ידענו מזמן, אבל יהודה הראה שגם הוא מסוגל לתת הרצאה יפה גם מבחינת הצורה ולא רק התוכן (על כך לא היה מלכתחילה ספק). השילוב בין שניהם, על תחומי הידע המיוחדים שלהם, לטקסט טולקינאי יוצא דופן הוביל לאחת ההרצאות המוצלחות והמיוחדות ביותר ששמעתי במסגרת הקהילה.

אח"כ, לקחתי לעצמי הפסקה ב "חדר של אילן" שהיה תוספת מרעננת לכנס, וחזרתי בכוחות מחודשים להרצאה של רן, שהייתה מעניינת מאד. אני חושב שעצם הגדרתן של שתי יצירות טולקנאיות גדולות - שרה"ט מול ילדי הורין, היא חשיבה מקורית מאד, שפותחת תחום חדש להשוואות ולדיונים רבים, שההרצאה של רן היא רק דוגמא לאחד מהם. רן ביצע את השוואה הזו גם על הציר התוך סיפורי וגם בציר החוץ סיפורי - לאורך חייו של טולקין, ובכך כפי שיהודה הדגים בתחום הלשוני, הוסיף להשוואה עומק רב.

לאחר תפילת מנחה שיאיר אירגן בעמל רב (גבריאל פטר אותנו מאמירת "תחנון" בזכות מיתופיה...) הגענו למפגש הקהילה, שלמרות שלא פורסם כראוי, זכה לנוכחות יפה. רן ערך מעגל היכרות, רוני הציג את מינויו של ארנון לנציגנו בעולמות ואת ההתפתחויות האחרונות בנושא הכנס ואמיר את פרוייקט ההתנדבות החדש שלו. עמרי הודיע שאין שום סיכוי שהוא מעביר הרצאה חדשה שתסגור חשבון ישן עם אראגורן, אך ללא הצלחה. בקיצור, יש למה לחכות...

משם המשכנו להרצאה של ארזה שהייתה טובה מאד, והנגיעה האישית של ארזה לתחום הוסיפה מאד. עם זאת, מדובר בנושא רחב מאד וההרצאה צריכה להוות לדעתי רק פתיחה לעיסוק בתחום, בייחוד בהקשר התיאולוגי. שאלת תפיסת החטא הקדמון אצל טולקין בהחלק דורשת ליבון מעמיק יותר.

החידון היה מופרע לחלוטין, אך נאלצתי לעזוב באמצע, כך שלא יכולתי לראות את יואל זוכה, איכשהו () בפעם השנייה ברציפות בתואר. משם, להפסקה עם ארזה, שהוציאה אותי משום מה למרק התל אביבי הזה שמישהו מכנה מסיבה לא ברורה אוויר, וחזרה ל "רן ואמינוב בדרכים".

הסרטים השנה היו מוצלחים יותר משנים קודמות, קליפ הסיום שערכה ענבל היה נהדר והזכיר נשכחות, ורן ואמינוב, בכישרון הקומי הנדיר שלהם, הצליחו שוב לגרום לכל הודעה אידיוטית בפורום מחיקות לעורר גלי צחוק בקהל. הירידות על המחתרת הירושלמית בסרטים היו פחות או יותר בגבול הטעם הטוב (בהתחשב בעובדה, שבכל זאת, מדובר במא"שניקים) ואני חייב לציין שנצר בתפקיד שמעון נעים ורן כתור "קיסר האפרסק" היו מוצלחים במיוחד וכך, סיימתי את הכנס עם טעם של עוד.

לסיכום, כמו תמיד, יש מה לתקן ולשפר ואת מה שהיה לי לומר בתחום כבר העברתי הלאה, אבל בסה"כ היה, לי לפחות, כנס מוצלח מאד. חוץ מזה, מעבר לכל האירועים, יום שלם עם הקהילה הוא תמיד חוויה מיוחדת. יצא לי לשוחח מעט עם אנשים חדשים ואני אשמח מאד לראות אותם מגיעים גם לאירועים מצומצמים יותר ומשתלבים בקהילה. עם הוותיקים - המחתרת וכל השאר, היה כמו תמיד כיף ומחכים לדבר. אז תודה רבה לכל הסגל, המרצים והמתנדבים שהרימו את הכנס הזה, ונתראה באירוע הקהילתי הבא.


חזרה לחלק האירועים