כנס אוקסונמות 15-17/9/2006

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוויותיי מהאוקסונמות - מאת טל כץ

ה- Oxonmoot הינו הכנס הגדול ביותר של קהילת טולקין האנגלית, ומתקיים באופן רציף משנת 1974. הוא נערך פעם אחת בשנה בסביבות התאריך 22 ספט', תאריך יום ההולדת של בילבו ופרודו. השם של הכנס הוא שילוב של המילים: 'אוקספורד' ו'אסיפה', על כן הכנס מתקיים תמיד באוקספורד (ובגלל עוד כמה סיבות שאני אפרט לגביהן בהמשך). הכנס עצמו נערך מתחילת שנות ה-90 באחד מהקולג'ים של העיר, ובתקופה לפני הוא נערך גם בפאבים ובמקומות אחרים בעיר.

השנה הכנס התקיים בתאריכים 15-17 בספט', ולשמחתי באותו הזמן טיילתי באנגליה ודחיתי את הטיסה שלי לאירלנד משם בכמה ימים כדי שאני אוכל להגיע לכנס, כי זה אירוע שאסור לפספס אם כבר אתה בסביבה...

אני אנסה לתת כאן את הפירוט הכי טוב שאני יכול על הכנס מנקודת מבטי.

15 בספט' – יום ששי

לקחתי בבוקר אוטובוס לאוקספורד מלונדון, והגעתי בסביבות הצהריים אל ההוסטל שהיה קרוב יחסית לקולג' Somerville שם נערך השנה הכנס. הקולג' עצמו מקום יפה והכי חשוב: הוא ממש קרוב אל הפאב The Eagle and the Child שהיה הכי אהוב מבין הפאבים באוקספורד על טולקין וחבריו ה'Inklings' שכללו גם סי.אס לואיס ובתקופה מאוחרת יותר גם את כריסטופר טולקין.

לאחר שהתארגנתי יצאתי ישירות לקולג' למרות שזה היה מוקדם עדיין (לא היה לי משהו יותר טוב לעשות) כדי לראות אם צריך עזרה בהקמה, ושם עמלו בפרך כבר הרבה אנשים כדי לסדר את המקום לקראת הערב, הפתיחה הרשמית של הכנס.

הכניסה אל הקולג' מבפנים:

אוקס1.JPG

עזרתי להקים את האוהל בו גם התקיימו אירועים בזמן הכנס, ככה זה העביר לי את הזמן מהר עד ההרשמה לכנס. שם זה לא כניסה חופשית למתחם ואז אתה בוחר לאיזה אירוע להיכנס ולשלם, אלא משלמים לאירוע הכולל ואתה נכנס למה שאתה רוצה. המחיר לא היה זול, ועל זה אני ארחיב בחלק של הביקורת. בקיצר... קניתי כרטיס כבר מראש דרך האינטרנט ככה חסכתי לעצמי כמה פאונדים, וקיבלתי את התוכנייה, תג שם, כרטיסים לטקס Enyalie ולארוחת צהריים בקולג' שהזמנתי.

אוקס2.JPG

בערב נערך מפגש חדשים בבאר של הקולג' שהיה פתוח רוב הכנס, אבל בתכלס כל הוותיקים גם הגיעו כי לא היה להם מקום אחר להיות בו, וככה התחלתי להכיר אנשים רבים. שם גם נפל עלי השוק הראשון, איפה בשם פאנור כל הצעירים? (צעירים = אנשים בגילי בערך, 22) כולם היו מבוגרים, גילאים בין 30-50 והיו גם מבוגרים עוד הרבה יותר... כמובן שכולם היו מאוד נחמדים ומנומסים, מומחים לכל הנושאים הטולקינאיים שיש ומאוד נהניתי לדבר עימם, אבל זה היה עדיין מוזר.

כך שעד השעות הקטנות של הלילה דיברתי והכרתי הרבה אנשים מעניינים, חלק גם מפורסמים בעולם הטולקינאי בגלל מאמרים וספרי מחקר שהוציאו, והם שמחו מאוד לשמוע על הקהילה הטולקינאית בארץ, ועל הפעילויות והאיכות שלה. ככה הדיונים וההיכרויות נמשכו עד מאוחר בלילה, ולשמחתי מצאתי גם כמה צעירים נחמדים (בני שלושים) שגם באו לכנס בפעם הראשונה והסתובבתי בעיקר איתם לאחר מכן. לבסוף חזרנו לשינה קצרה... ולמחרת התחיל בתכלס הכנס.

16 בספט' – יום שבת

אילצתי את עצמי לקום מוקדם ולקחת מקלחת מהירה, כי בתשע בבוקר הייתי צריך להשתתף בחידון שנרשמתי אליו בערב לפני, על מנת לבדוק מה האנגלו-סכסים האלו שווים.

הגעתי בתשע לקולג' לאחר הקפוצ'ינו וקרואסון של הבוקר, מדוגם עם תג שם וסיכה של קהילת טולקין האנגלית, ועם מוטיבציה להביס את המתחרים שיהיו לי. כך שבאתי ישירות לאוהל הגדול שם התקיים החידון, ומצאתי את עצמי בקבוצה עם עוד שניים; סבתא אנגלייה נחמדה (אבל איך לא, בעלת ידע רב בכל תחום שקשור לטולקין) ועם יפני חביב שלומד אנגלית בברמינגהם, וגם כמובן טולקינאי וותיק. החידון היה ארוך ומרתק, והם השקיעו בו הרבה מחשבה. היו שמונה קבוצות, כל אחת של שלושה אנשים, ולכל קבוצה היה קפטן ושם. משום מה אמרו לי שאני אהיה הקפטן של הקבוצה שלי, אז קראתי לקבוצה במחשבה של הרגע 'חתוליה של המלכה ברותיאל'.

השאלות היו מגוונות והיו מספר סוגים של כרטיסים של שאלות: הוביט ושרה"ט, סיל' ועידנים קדומים, חייו של טולקין, שפות וכתבים אחרים של טולקין כמו 'עץ ועלה' וכו'... כך שקיבלנו הרבה שאלות מכל הסוגים, ואני כקפטן הייתי צריך לתת יותר תשובות משאר הקבוצה, אבל לשמחתי לא נפלתי בידע שלי משאר המתחרים ברוב התחומים ומצאנו את עצמנו בחצי גמר, שם אליסון, אחד הטולקינאים שיודעים פאקינג הכל, עשה מאיתנו דייסה אבל נפלנו בכבוד! בערך לפחות... היו לנו כמה נקודות.

כך שלגמר הגיעו שתי קבוצות, ומול אליסון היה את ההולנדי (שהצלחתי לשכוח את שמו) שגם היה תותח-על, כמובן שהיו איתם עוד אנשים בקבוצות אבל הם אלו שבתכלס ענו על הכל. הקבוצה ההולנדית (שהייתה מורכבת משני הולנדים ובלגי) ניצחה לאחר קרב צמוד, והשאלות היו מרתקות והיו כמה שלא האמנתי שבכלל שהם ידעו את התשובה עליהם.

בתמונה מצד ימין יש את הקבוצה של אליסון, שהוא זה עם המשקפיים. בצד השמאלי הקבוצה ההולנדית, שהמאסטר לענייני טולקין שם יושב בכיסא הקרוב ביותר לקהל, ובאמצע יש את שני המנחים של החידון.

אוקס3.JPG

אחרי החידון הלכתי לראות את הגלריה של ציורים טולקינאים שהכינו, ושם כמובן זו גלריה רצינית... רוב הציורים שהוצגו שם היו של טד נאסמית', אבל היו עוד הרבה של אומנים שאני לא מכיר, וכל היצירות שם היו מהממות. לצערי שכחתי לקחת שם תמונות, אבל לא נורא, אתם תמיד יכולים לקפוץ לאוקסונמות מתישהו ולראות את הגלריה בעצמכם... אח"כ הלכתי לחנות של הקהילה שם היה פשוט הכל! כל ספרי המחקר, חוברות מאמרים, ספרים בכל הגרסאות, קלטות ודיסקים, פוסטרים ומה לא? אבל הבעיה היא שהכל היה יקר, ולא היה לי תקציב לעשות שופינג רציני וגם מקום בשביל הדברים, אז רק פינקתי את עצמי בספר מחקר: Interrupted Music: Tolkien and the Making of a Mythology של Verlyn Flieger.

אוקס4.JPG

בשעה שתיים עשרה עד אחת בצהריים הייתה הפסקה לארוחת צהריים, ולאחר מכן הפעילות חזרה. כפי שניתן לראות בתמונה עם התוכנייה, תמיד היו שני אירועים בו זמנית, אחד באולם של הקולג', והשני באוהל (אני יודע שאוהל נשמע בד"כ נוראי, אבל מדובר במשהו גדול ומושקע).

צילום מארוחת הצהריים, יצא קצת חשוך לצערי... בתמונה אני עם בארט, טולקינאי בלגי ועם קוזוקו, טולקינאית יפנית:

אוקס5.JPG

כך שבשעה אחת הלכתי למופע Slide show שם בחור מצחיק הראה כל מיני ציורים מוזרים שציירו על שר הטבעות, וניסה לפענח מה לעזאזל מי שצייר אותם ניסה לעשות... להלן דוגמא של ציור שהראו של לגולאס:

אוקס6.JPG

לאחר המופע הייתי בהרצאה על ההתפתחות של הארץ התיכונה מההוביט לשרה"ט במספר היבטים, אבל לא היה מדהים מדי... ואחריה הייתי בעוד הרצאה, הפעם על הקוד ההרואי בשרה"ט שהייתה יותר מעניינת.

בשעה ארבע ה התחיל המפגש הבינלאומי, בו כל הטולקינאים מחו"ל עשו מפגש ודיונים בנושאים כלליים שקשורים להוצאה לאור, שיתוף פעולה ונושאים דומים של פוליטיקה ותכנון. רוב הטולקינאים מחו"ל כמובן באו ממערב וצפון אירופה, כי להם זה הרבה יותר זול לקפוץ לאוקסונמות, אבל היו כמה ממקומות רחוקים יותר. נכחו במפגש נציגים מהמדינות הבאות: הולנד, בלגיה, צרפת, גרמניה, יוון, שבדיה, נורבגיה, ארה"ב, אנגליה (מהקהילות השונות שם כמו זו של הסטודנטים באוקספורד) ואני כמובן ייצגתי את הקהילה שלנו.

הדיון הראשון היה על ההיעלמות המפתיעה של הקהילה הטולקינאית הפלמית הרשמית (הולנדית ובלגית) והנציגים מהאזור הסבירו מה קרה שם ושהם היום נקראים תחת שם שקשור לפנטזיה באופן כללי, כי הם הסתבכו בפרשיות עם ה-Tolkien Estate ועוד גורמים של הוצאה לאור והיה להם בלגאן.

כך שנוצר דיון כללי על הבעיות הוצאה לאור, trademarkוכו'... זה היה משעמם להפליא וחוץ מהמתדיינים כל השאר כמעט נרדמו, ורוב הזמן אלו שדיברו היו עסוקים בלהשמיץ את ה-Tolkien Estate ובעיקר את עורכי הדין שלה, וחשבו על דרכים איך אפשר ליצור קשר ישיר עם מישהו ממשפחת טולקין. סיימתי את הדיון הלא מרתק הזה עם הצעה לשלוח תשע טבעות זהב לתשעה עורכי הדין הראשיים שם כדי שיקבלו את הרמז, וככה עברנו לנושא אחר.

הדיונים אחר כך היו מעניינים יותר, ועסקו בהפצת הנושא הטולקינאי בעולם וחיזוק שיתוף הפעולה הבינלאומי. הצעתי שאולי כל קהילה (שמעוניינת בזה) תתרגם את חמשת המאמרים הכי טובים שלה לאנגלית ונוציא חוברת מאמרים משותפת כמו שהאנגלים והאמריקאים עושים, כי הפריע לי שרק להם יש את הפרסום הבינלאומי כי זה באנגלית, וכל המחקרים והמאמרים המצוינים של הקהילות שלא דוברות אנגלית נשארות רק שם. היו תגובות חיוביות, אבל זה בעייתי להרים את זה... בנוסף, הקייזר של הקהילה הטולקינאית הגרמנית מתכנן לפתוח בלוג בינלאומי לטולקין אבל לא הבנתי ממש את המטרה שלו, ושכחתי את שאר הדיונים שעשו שם. נראה לי מישהו אמר שהוא יעשה סיכום של המפגש, כך שאם אכן יהיה אחד כזה מתישהו והוא גם יישלח אלי, אז אני אפרסם אותו כמובן.

המפגש נמשך יותר זמן ממה שתוכנן, ושיצאנו כבר סדנת הריקודים הייתה לקראת סיום, ונראה שאנשים נהנו שם:

אוקס7.JPG

לאחר מכן הייתה הפסקת ארוחת הערב, כך שהלכתי עם עוד כמה טולקינאים לזלול משהו וחזרנו למסיבה בערב. המסיבה הייתה באוהל, והייתה מורכבת מהרבה מופעים קצרים וחביבים.

היו כמה מופעי הומור, שירים מצחיקים וגם מהספרים, תחרות של תחפושות של דמויות מהספרים והרבה השקיעו בזה, זה מנהג שם. באוהל הייתה במה מרכזית שם היו המופעים, וברחבה היו הרבה שולחנות שם ישבנו, שתינו, פטפטנו ופשוט נהנינו מהאווירה השמחה.

לצערי רוב התמונות שצילמתי במסיבה יצאו על הפנים, ואלו שיצאו בסדר לא מעניינות משהו, רק אחת לפחות יצאה טוב, מהחלק של השירים... הזה שיושב עם הגיטרה בחולצה הלבנה זה טד נאסמית' הצייר הטולקינאי הכי מפורסם אני חושב, ובטח כולכם מכירים ציורים שלו. יצא לי להחליף איתו כמה מילים, הוא היה נחמד והתעניין בקהילה שלנו והופתע שהיא כל כך גדולה ופעילה, אבל יש בו גם משהו סנובי, לא יכול בדיוק להסביר...

אוקס8.JPG

17 בספט' – יום ראשון

לא ישנתי הרבה בלילה שבין שבת לראשון... גם בגלל המסיבה, גם בגלל סיבות אחרות, וגם בגלל ששוב הייתי צריך לקום מוקדם על הבוקר ולהיות שם בתשע בבוקר כדי להספיק להגיע לסיור טולקין באוקספורד שיצא בשעה תשע, וזו אחת הסיבות למה הכנס מתקיים שם תמיד. כך שעשיתי מקלחת זריזה ואת הקפוצ'ינו (אם כבר קפה, אז בשבילי רק את זה) שתיתי בדרך, והגעתי בדיוק לתחילת הסיור. כך שאנחנו היינו המשוגעים היחידים שיצאו לרחוב ביום ראשון (כמו שבת אצלנו) על הבוקר וכולם היו מתים מעייפות, אבל לאט לאט התעוררנו והמזג אוויר היה נפלא, ואחת מהקהילה האנגלית עשתה לנו סיור בכמה מקומות שקשורים לטולקין.

התמונה הראשונה היא מהקולג' הראשון שהוא לימד בו באוקספורד, אותו לא אהב ועזב מהר יחסית:

אוקס9.JPG

התמונה הבאה היא מקולג' מרטון המפורסם, אותו הוא כן אהב ושם לימד רוב שנות חייו:

אוקס10.JPG

סתם הבהרה למי שתוהה... אין כזה דבר אוניברסיטת אוקספורד. אוקספורד, בדומה לקיימברידג', היא עיר של קולג'ים ואוניברסיטאות, וכמובן ללמוד במוסדות הלימוד שם זה נחשב יוקרתי יותר ממקומות אחרים באנגליה ולאוקספורד בכלל יש שם עולמי בתחום.

הסיור נמשך בעוד כמה מקומות שקשורים לטולקין כמו בניין הבחינות של כל הקולג'ים, ועוד כמה מקומות שטולקין הזכיר בחלק מכתביו, כמו ב'מסמכי מועדון הרעיונות' שאני ארחיב לגבי משהו קשור לזה בהמשך.

לאחר שעה בערך חזרנו לקולג' שם התחילו להתאסף אנשים לקראת אחד האירועים החשובים של הכנס, טקס ה- Enyalie. מדובר בטקס הזכרה לטולקין, והוא נערך ליד מקום משכבו, בבית הקברות באוקספורד (הסיבה הראשית למה הכנס תמיד היה ויהיה באוקספורד). מספר אוטובוסים הביאו את כולנו לבית הקברות שם לאחר שכולם התאספו התחיל הטקס. אחת הבכירות בקהילה האנגלית דיברה על שני אירועים משמעותיים בחייו של טולקין; בהתחלה היא דיברה על פגישתו עם אדית' והחתונה שלהם, ולאחר מכן (גם מבחינת רצף זמן בחייו) היא סיפרה את הסיפור של טולקין וחבריו מה- T.C.B.S בזמן מלחמת העולם הראשונה, והקריאה קטעים רבים מההתכתבויות שלהם באותו הזמן. זה היה מאוד מעניין ומרגש, ואחרי שהיא סיימה היו שתי דקות דומייה לזכרו של טולקין וחבריו. לאחר מכן מישהו שר שיר קינה בשפת בני הלילית, ובכך הסתיים הטקס.

אוקס11.JPG

אוקס12.JPG

לאחר הטקס חזרנו אל הקולג', ובכך הסתיים רשמית הכנס, והיו הרבה פרידות וכל אחד פרש לדרכו. אני ועוד מספר טולקינאים שנשארנו באוקספורד עוד לילה, החלטנו להסתובב קצת וקבענו להיפגש עם עוד כמה טולקינאים שהיו באותו מצב כמונו, בפאב The Eagle and the Child בשעות הערב.

הטולקינאי מנורבגיה הוביל אותנו לאיזה פארק שם נטעו שני עצים ממזמן לזכרו של טולקין, אבל אין תמונה שלהם מכיוון שצילמתי הרבה עצים שם ואני לא זוכר איזה עצים בדיוק שתלו לזכרו :) . בסביבה לידם היה ספסל לזכרו של טולקין, אז צחקנו מזה שאנחנו כמו חבורה של תיירים יפנים, מצלמים כל דבר שקשור לטולקין. היה איתנו גם דאי, הבחור היפני שהיה איתי בחידון, ואני ואנדרו (אמיר 'הורין' האנגלי) הסכמנו שברגע שיפני תופס מצלמה, הוא הופך לתייר וצלם מקצועי אפילו אם הוא לא כזה, זה משהו בדם שלהם. הייתה איתנו גם עוד יפנית, הזכרתי אותה מקודם, קוזוקו, גם היא נכנסה לאטרף של צילומים.

טולקינאים יפנים:

אוקס13.JPG

הסבר לפנאטיות:

אוקס14.JPG

מימין לשמאל: אנדרו (אנגלי), ברגונד (נורבגי), מר בחור עם השפם (שבדי אאל"ט), דאי (יפני) ואני.

אוקס15.jpg

על הדרך חזרה למרכז אוקספורד עברנו ליד ספרייה שם יש פסל של הראש של טולקין... מן הסתם כמו טולקינאים מוזרים וטובים הלכנו לראות אבל לא יכולנו לצלם כמו שצריך כי האור הפריע, אז להלן צילום של הראש של טולקין מאחורה! אני ואנדרו היינו בטוחים שהמשטרה תאסור אותנו על ניסיון פריצה לספרייה, וסביר להניח שאם זה אכן היה קורה, הקהילה הטולקינאית האנגלית והעולמית היו מכחישים כל קשר אלינו...

אוקס16.JPG

לאחר מכן המשכנו בדרכנו חזרה למרכז אוקספורד, שם עצרנו בזווית מסויימת מול Radcliffe Camera, וברגונד (כמובן שזה הכינוי שלו בלבד, לא זוכר את השם הפרטי) סיפר לנו שטולקין כתב בסיפור 'מסמכי מועדון הרעיונות' שבנקודה הזו עמד Lowdham (אחת הדמויות הראשיות בסיפור) ושהוא ראה את המבנה הוא קיבל חיזיון של המקדש שבנו הנומנורים למלקור, כך שקיבלנו השערה מסוימת איך נראה המקדש:

אוקס17.JPG

כמובן ש'המקדש' זה המבנה המרשים והעגול באמצע.

לאחר מכן המשכנו להסתובב באזור הקולג'ים וסיימנו את הטיול המאולתר ב-Nosebag , שם מגישים תה אנגלי מסורתי ועוד כמה מטעמים מיוחדים, ושסיימנו חלק עזבו את אוקספורד ואני חזרתי לנוח קצת בהוסטל לקראת הערב...

בסביבות השעה תשע בערב הלכנו לפאב The Eagle and the Child שם נפגשנו עם עוד כמה טולקינאים. אכלנו ארוחה טובה, כמובן ששתינו קצת הרבה... וקיימנו הרבה דיונים מרתקים על נושאים רבים ביצירותיו של טולקין, ובלי לשים לב גילינו שהיינו שם איזה ארבע שעות בערך.

הכניסה לפאב:

אוקס18.jpg

הבחור עם החולצה בצבע בז' זה ההולנדי המומחה שניצח בחידון, את כל השאר שם נראה לי שהזכרתי כבר, חוץ מהטולקינאית האנגלייה שגם יושבת איתנו שם, והייתה איתנו גם אמריקאית, והיא זו שצילמה את התמונה.

אוקס19.JPG

יש בפאב מספר דברים שקשורים לטולקין, לסי.אס לואיס ולאינקלינגס. הנה משהו על טולקין:

אוקס20.JPG

שכבר היינו עייפים והתחילו לסגור את המקום הרמנו כוסית אחרונה לכבוד טולקין והאוקסונמות, ובכך נפרדנו איש איש לדרכו ובשבילי הסתיימה החוויה הנהדרת, שנקראת אוקסונמות.

סיכום, קצת ביקורת והערות שונות

ניסיתי להעביר כאן כמה שיותר טוב את חוויותיי מהכנס, ומאוד נהניתי בו... אבל כאחד שעוסק בארגון כנסים ובקהילות מהסוג הזה, יש לי גם ביקורת על הקהילה הטולקינאית האנגלית.

לא היו שם צעירים, ואלו שכן היו, באו מחו"ל, ולא מאנגליה.

לא נראה לי שהמארגנים שמו לב לזה, או שכנראה שהם רגילים לעובדה הזו והיא לא מפריע להם... הם מכירים אחד את השני כבר שנים, מה הם צריכים ילדים בני 20 איתם? שמעתי במקרה ממנהלת הכנס שהגיעו 200 אנשים בערך לכנס, והיא שמחה וכך גם זה שהיא סיפרה לו את זה... הם רציניים?! היו לנו פי שתיים במיתופיה, וזו עוד אנגליה! מיליונים של אנשים, הארץ של טולקין ושל הרבה סופרי פנטזיה מפורסמים, אז לאן הצעירים שאוהבים את טולקין פונים? בטח שלא לקהילה האנגלית המבוגרת, וגם בצדק.

כרטיס לאוקסונמות עלה לי בסביבות ה-30 לירות שטרלינג, שזה בערך 200 שקל! לאיזה צעיר יש כסף לכזה דבר? עכשיו תשאלו למה המחיר כזה יקר, אז זה בגלל שהקהילה הטולקינאית האנגלית שוכרת לעצמה קולג', אז מן הסתם הם צריכים לכסות את רוב ההוצאות שלהם עם מחירים גבוהים . אם זה היה תלוי בי, הייתי שוכר מקום לכנס כמו הסנימטק בארץ לדוגמא, שבטח עולה גרושים לעומת הקולג', מוריד את המחיר לכרטיס בחצי, והיו הרבה יותר אנשים צעירים באים. עוד מינוס בנושא, והוא שאין להם דברים חדשים בכנסים, כל שנה אותו דבר לפי מה ששמעתי, וזה כי אין דם חדש... אותם אנשים מתחלפים בין עצמם בניהול כבר עשרות שנים. נראה כאילו הם לא מטפחים דור המשך שינהיג את הקהילה שלהם.

עוד דבר ביזיוני, זה המחיר ללינה בקולג'. הקהילה האנגלית מציעה לינה בקולג' לכל הטולקינאי המעוניין, הריי קצת מאוד באים מאוקספורד עצמה וצריך איפהשהו לישון בלילה בין הימים של הכנס. מחיר ללילה בקולג': 100 לירות שטרלינג לחדר קטן של סטודנט בחופש! וזה בערך 700 שקל! הם לא נורמאלים... שיציעו לאנשים B&B בסביבה ב-35 לירות שטרלינג, ממלא רק ישנים שם וכל היום אנחנו בכנס. אני בכלל ישנתי בהוסטל ב-15 לירות שטרלינג, וככה עשו עוד כמה בחוכמה. אבל שוב, נראה שלאף אחד זה לא שינה, הריי הכנס הוא בעיקר לטולקינאים וותיקים, מבוגרים וכנראה שגם עשירים.

הכנס עצמו היה נפלא ומעניין, אבל לדעתי טמון בו הפוטנציאל להרבה יותר, וחבל שבגלל ארגון כושל זה לא קורה וגם כנראה לא ישתנה בעתיד הקרוב.

אני יודע שלסיים את החוויות שלי מהכנס עם ביקורת נוקבת זה קצת מוזר, אבל זה היה מתבקש, ובגלל זה חשוב לי להדגיש שוב: נהניתי מאוד בכנס (אל תחשבו אחרת...), אבל זה בעיקר בגלל האנשים המעניינים שפגשתי ושאני כבר שומר על קשר עם חלק מהם דרך המייל, האירועים עצמם והאווירה הנעימה שהייתה בכנס.

הערה אחרונה, ניתן לקרוא עוד סיכום על הכנס באנגלית, והוא נכתב על ידי גרייס , טולקינאית אמריקאית בת 22 (מנהלת פורום ב-The OneRing.net) שביליתי איתה זמן רב במהלך הכנס, ושנינו היינו הכי צעירים שם... ניתן למצוא את הסיכום שלה בקישור הזה


חזרה לחלק האירועים