יצורי תחום-ארדה, בני האל ומלאכיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תשובה נהדרת של זארן לשאלת התחרות מיהו הזקן ביותר בארדה.
הדיון התקיים בתאריך 19.7.2002.


גלאדיוס:

"Treebeard is Fangorn, the guardian of the forest; he is the oldest of the Ents, the oldest living thing that still walks beneath the Sun upon this Middle-earth."

[Tom Bombadil] "Eldest, that’s what I am. Mark my words, my friends: Tom was here before the river and the trees; Tom remembers the first raindrop and the first acorn. He made paths before the Big People, and saw the little People arriving. He was here before the Kings and the graves and the Barrow-wights. When the Elves passed westward, Tom was here already, before the seas were bent. He knew the dark under the stars when it was fearless - before the Dark Lord came from Outside."

איך שני הציטוטים מסתדרים? אולי טומבדיל לא נחשב לחי? אם הוא באמת אספקט של הטבע, אולי אפשר להגיד שהוא לא דבר חי? מצד שני, אולי דווקא בגלל שהוא חלק מן הטבע הוא כן דבר חי?

ועוד משהו:

"Far, far below the deepest delving of the Dwarves, the world is gnawed by nameless things. Even Sauron knows them not. They are older than he."

מה יכול להיות שם וזקן ממנו? לי זה נראה כמו הבדלי רעיונות בין הסיל' לקטע הזה...

אבל בכל מקרה, שני הקטעים הראשונים נמצאים ביחד בשרה"ט. איך פותרים את העניין?

זארן: השאלה שהעלית נשאלה לפני זמן רב (למעשה אני שאלתי אותה בפורום הקדום- זה שהיה טרם באנו לאורט) והתגבשו מספר תשובות אפשריות. הבחירה בין התשובות היא בעיקר עניין של טעם.

אתחיל מהתשובה שקרובה ביותר ללבי. לפי סברה זו טוקין מתייחס בצורה שונה ונפרדת ל יצורי תחום ארדה, ל בני האל ול מלאכים. ההבדל איננו טקסונומי, כדוגמת ההבדל בין חי לצומח, אלא תאולוגי ובעל משמעות דתית חזקה: המלאכים הם משרתיו הישירים של האל, הפועלים בשרותו. לבני האל יש מטרה עמוקה, ואולי נסתרת, ואילו יצורי-תחום-ארדה נועדו ליפות את מעשה האל ולשרת את בני האל. זו גישה קתולית-מסורתית, למיטב ידיעתי. על כל פנים, כך טולקין מתייחס אליה.

לאור מיון תאולוגי זה אפשר להתחיל לפרש בזהירות את ההצהרות השונות. הצהרתו של זקן-עץ מתייחסת, בברור, ליצורי-תחום-ארדה. במידה והצדק עמו, הראשונים מאלו היו האנטים, והראשון באנטים היה הוא, זקן-עץ עצמו.

טום בומבדיל, לעומת זאת, תובע לעצמו זכות ראשונים כדייר. טומבדיל איננו יצור-תחום-ארדה, לפי הצהרה זו. זה מתיישב יפה עם היותו מהאיינור או היותו ישות אנימסטית שמייצגת את האדמה עצמה: בתור איינו אין הוא נחשב, כדבריך "יצור חי"- באותו מובן מצומצם בו "יצור חי" הוא מיצורי-תחום-ארדה. בתור ישות אנימסטית המייצגת את האדמה (או חלק מצומצם ממנה) הוא בודאי קודם למה שהולך על האדמה. באותו מובן, אגב, בני לילית ובני אדם אינם "יצורים חיים" - הם בני האל, ויצורי-תחום-ארדה נוצרו לתועלתם.

כעת להצהרה הבעייתית ביותר- זו שבתהום מוריה חיים יצורים "עתיקים מסאורון". זה ניתן לפרוש כאילו יצורים אלו עתיקים מסאורון במיסגרת כל-זמן- כולל הזמן שלפני יצירת ארדה, ואז הצהרה זו מתייחסת ישירות לסדר יצירת האיינור (עניין שאנו מוזכר באיינולינדאלה, למיטב ידיעתי). אפשר גם לפרש הצהרה זו כאילו יצורים אלו עתיקים נמסאורוןם במובן שהם התיישבו ודרו בארץ התיכונה לפניו.

עד כאן הפרוש שאני תומך בו.

ישנם שני פרושים נוספים: טעות של טולקין, או התפארות ריקה של הדוברים.

אפשר שטולקין פשוט לא שם לב לעובדה שהוא מניח בפי הדוברים השונים הצהרות קונרברסליות. אני מניח שזו הגישה שרוב מבקרי הספרוות הקונבנציונליים יתמכו בה.

מאידך אפשר שכל דובר מצהיר את הצהרתו מתוך האמת המצומצמת והחלקית המוכרת לו: טומבדיל זוכר זמן לפני שהוא הכיר אנטים, ועל כן בעיניו הוא עתיק מהם. כך גם זקן עץ. גאנדאלף מכיר פרק בתולדות הארץ התיכונה בו יצורי תהום מוריה היו ידועים, אך על סאורון איש לא שמע עדיין.


חזרה לדיונים טולקינאיים