טיול 27-28/9/2010

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סיכום טיול מאת לגוטל

טוב, לפני שנשקע בעבודות, סידורים וכו'... קבלו פתיל סיכום טיול.

לטיול הגיעו הפעם: לגוטל (אני ואנוכי), נצר, יאיר (חוש"ם), נבט, מיטב, ורה, מוטי, ארנון ונגה. כלומר רוב דוסי ומחתרתי. הטיול היה למסלול הנכים/הוביטים/בני 10/קשישים של נחל השופט שבאזור יקנעם. זה היה מתאים הפעם כי הנהגים, אני וארנון, היינו צריכים לברוח מוקדם כדי להגיע לאוזפסט (שהיה אדיר, דרך אגב. אוזי נתן שם הופעה חזקה).

כמו תמיד נקבעה שעה מסויימת, הכל נעשה באיחור אפנתי של שעתיים, אבל למדנו מראש לקבוע מוקדם אז יצא טוב כי הגענו לפארק רמות מנשה בערך שעה לפני שהחשיך, ככה הספקנו לאסוף מספיק עצים בשביל מדורה קטנה לכמה שעות. המיקום שם היה טוב ושקט (חוץ מכמה יתושים שעיצבנו בלילה), והתחלנו להכין ארוחת ערב תחת פיקודו של ארנון. הכנו סלט, ספגטי עם רוטב בולונז, ומרק ירקות. אציין שאת המרק הכנו קודם ונתנו לו להישאר על האש עד שסיימנו עם שאר הדברים, ונתון זה חשוב למסקנת הערב.

אח"כ אכלנו ושתינו (וודקה תפוזים/אשכוליות שאישית קצת הפרזתי עם זה) והיו כל מיני דיונים מרתקים על כל מיני שאלות חשובות כגון את מי היית מחסל/שוכב עם וכד' מהספרים של טולקין. קיצר הייתה אחלה אווירה, אוכל טעים, והמסקנה הראשית מהערב היא הבאה: מים חמים מתאדים. מרק לא היה בדיוק, אבל כן נשארו ממנו כמה תפוחי אדמה וגזרים בפנים לצד הפחמים, שמשום מה כולם חיסלו בעוד אני מסתכל עליהם חושב: WTF?!?! יש ספגטי מחכה לכם ואתם אוכלים שאריות סיר בישול.

לאחר מכן הלכנו לישון וממה שהבנתי, אף אחד לא ממש הצליח לישון כמו שצריך (חוץ מנבט לטענתה, שכנראה פשוט אכלה את היתושים שבאו להגיד שלום). הדבר המעניין זה שתמיד אתה מרגיש כאילו כולם מצליחים לישון ורק אתה לא, אבל בעצם כולם חושבים אותו דבר בו-זמנית. בבוקר התעוררנו בערך וראינו שאין מצב למסלול מאתגר יותר באזור מבחינת הזמנים, אז אחרי ארוחת הבוקר המלכותית של קורנפלקס/בראוניז זזנו למסלול נחל השופט.

בהתחלה ניסינו כמו בפעם שעברה שהיינו באזור ועשינו מסלול קצת מזוכיסטי יותר, להיכנס לשם דרך קיבוץ הזורע, אבל היה שם שלט: 'אין כניסה לנחל השופט דרך הקיבוץ – הכניסה דרך יקנעם'. נסענו ליקנעם אבל גם שם בכניסה היה שלט: 'אין כניסה לנחל השופט דרך יקנעם'. מזה עלו בדיחות של 'אין כניסה למורדור דרך השער השחור', אבל הכי מפתיע שדווקא הדרך הנכונה לנחל השופט הייתה מאיפה שהיינו בלילה. קיצר סתם התברברנו שעה עד שמצאנו את המקום. עשינו את המסלול של החמש מטרים, וכמיטב המסורת לא היה בו מים. פעם הבאה נעשה טיול לתוך הים התיכון וזהו, את זה לא נוכל לפספס, אם כי לכבודנו אולי גם הוא יתייבש.

תמונות יגיעו בקרוב אני משער, ופעם הבאה במידה ואני אארגן את הסיפור, מבטיח שנברח יותר צפונה או דרומה מאזור המרכז והכרמל. היה כיף, ומי שהיה בטיול וזוכר עוד חוויות מוזמן להגיב.

נתראה בקומזיץ ב-14 באוק'!

חזרה לחלק האירועים