השוואה בין 'הארי פוטר' ל'שר הטבעות'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דיון בנקודה מאד מעניינת: האם יש דמיון בין הארי פוטר לשר הטבעות? מדוע כל הזמן משווים ביניהם? מתוך דיון שנערך בפורום מתקדמים.
הדיון התקיים באפריל 2003.


רן בר-זיק: הנה מאמר שכתבתי:

השוואה בין 'הארי פוטר' ל'שר הטבעות'

מעט היסטוריה על הארי פוטר והמחברת ג'ואן קתלין רולינג: המחברת לא היתה ידועה קודם לכן בעולם הספרות ועל פי המיתוס היתה עקרת בית בריטית לפני כן. הספר הראשון בסדרת 'הארי פוטר': 'הארי פוטר ואבן החכמים' פורסם לראשונה בשנת 1997 והפך כמעט מיד לסנסציה בבריטניה ובעולם כולו, במיוחד בארצות הברית. הספר כעקרון מיועד לילדים, אך נקרא בהתלהבות גם על ידי מבוגרים. שלושה ספרים נוספים יצאו בסדרת הארי פוטר: 'הארי פוטר וחדר הסודות', 'הארי פוטר והאסיר מאזקבאן' ו'הארי פוטר וגביע האש'. כמו כן יצאו עוד כמה ספרונים קצרים לא עלילתיים מאת המחברת העוסקים באותו עולם.
הספרים תורגמו לעברית על ידי גילי בר הילל ופורסמו החל משנת 2000 בהוצאת משכל (ידיעות אחרונות).

כל ספר בסדרה מייצג שנה אחת בחייו של הארי, החל מגיל 11. הארי פוטר הוא קוסם רב עוצמה, בנם של קוסם וקוסמת שהתחנך בביתם של מוגלגים רעי לב (מוגלגים = אנשים חסרי חוש קסם). הארי, שהיה המפתח להשמדת קוסם מרושע שהשתלט על עולם הקוסמים, מגיע בגיל 11 לבית ספר לקוסמים ושם הוא וחבריו מתמודדים עם סכנות שונות ומשונות. בסוף כל ספר הארי חוזר לחופשת הקיץ למשפחתו רעת הלב ולעולם ה"רגיל". אמורים להתפרסם בסדרה שבעה ספרים, הספר החמישי יצא לאור תוך זמן קצר.

רבים משווים בין הארי פוטר לבין שר הטבעות ועבודתו של טולקין. נשאלת השאלה מדוע? במאמר זה אנסה לנתח את היסודות הדומים והשונים בשתי היצירות הספרותיות ולגלות האם בכלל ניתן להשוות ביניהן. ומדוע ההשוואה החלה?

רבים טוענים שההשוואה מתבקשת בשל היותן של שתי היצירות שייכות לז'אנר ה"פנטסיה". ז'אנר הפנטסיה הוגדר בצורה טובה על ידי רוברט סילברברג בקובץ סיפורי הפנטסיה: "אגדות" שיצא לאור בשנת 1997:

"לא תמיד קל לאתר את נקודת ההפרדה בין הפנטזיה למדע הבדיוני, אך יש כמה הבדלים ברורים, אם כי לא נוקשים. סיפורים שעוסקים באנדרואידים וברובוטים, בספינות חלל, בחייזרים, במכונות זמן, בווירוסים מהחלל החיצון, באימפריות גלקטיות וכדומה, מוגדרים בדרך-כלל כמדע בדיוני. כל אלה הם עניינים אפשריים מבחינה תפישתית בחוקי המדע כפי שאנו מבינים אותם כיום (אף שדברים, כגון מכונות זמן וכלי רכב הנעים מהר ממהירות האור, מותחים את החוקים האלה עד גבולם, ואולי אף מעבר לכך). לעומת זאת פנטזיה משתמשת בדברים שנחשבים בלתי אפשריים או לא קיימים בתרבותנו: קוסמים ומכשפים, אלפים וגובלינים, אנשי זאב וערפדים, חדי קרן ונסיכות מכושפות, לחשים וקסמים שעובדים."

חשוב לציין שזו רק הגדרה אחת לז'אנר הפנטסיה שבניגוד לז'אנרים אחרים הוא די מעורפל וגבולותיו לא ברורים. אך לשם הדיון כדאי שנצמד להגדרה הפשוטה הזו: פנטסיה הוא סיפור שמתקיים בעולם בו החוקים שונים לחלוטין מהחוקים המוכרים לנו.

אם אנו משתמשים בהגדרה זו, אזי קל לומר שהן הארי פוטר והן שר הטבעות הם ספרי פנטסיה. בשתי היצירות ישנן גזעים שונים שאינם יכולים להתקיים בחוקי המציאות המוכרת. גמדי הבית, דרקונים, סקרוטים, לשלושים בהארי פוטר וגמדים, בני לילית וגם דרקונים בשר הטבעות. לחשים וקסמים אשר נוגדים את המציאות הפיסית המוכרת לנו קיימים בשתי היצירות. לכן ניתן לומר ששני הספרים שייכים לאותו הז'אנר. אך האם עובדת היותם שייכים לז'אנר ספרותי אחד אומרת שניתן להשוות ביניהם? ספק רב. סדרת המוסד של אסימוב ומדריך הטרמפיסט לגלקסיה משתייכים לז'אנר המדע הבדיוני - אך גם הקורא הפשוט יוכל מייד לומר שלא ניתן להשוות בין שתי יצירות אלו והן שונות בתכלית השינוי זו מזו. כדי לראות אם הארי פוטר דומה או ניתן להשוואה לשר הטבעות - יש לבחון את הדומה ואת השונה בשתי היצירות. אם רב הדומה על השונה, ניתן להתחיל בהשוואה מדוקדקת.

נקודות דמיון בין השתיים

1. נקודת הדמיון המיידית והבולטת ביותר הוא הדמיון בין שני גיבורי הספרים: הארי פוטר ופרודו באגינס. שניהם ילדים, יתומים ותמימים במובן מסוים אשר יוצאים אל העולם הגדול. שניהם נושאים מפתח חשוב לעתידו של העולם ולשניהם נכונות סכנות. שניהם בתחילה טובי לב וסקרנים ולשניהם יש מורה דרך (גאנדאלף אצל פרודו, דמבלדור אצל הארי) ושניהם מתפתחים במהלך הספר.

2. מסביב לשני הגיבורים, הן הארי והן פרודו, מתגבשת חבורת חברים נאמנה מאותו מוצא/גיל. בין אם זה סאם, מרי ופיפין אצל פרודו ובין אם זה רון, הרמיוני ולונגבוטום אצל הארי. החברים עוזרים לגיבור בתחילת דרכו ובהרפתקאותיו הראשוניות. ככל שהארי/פרודו מתפתח, כך הוא נזקק פחות ופחות לסיוע חבריו.

3. למעט החברים בחבורה המצומצמת (הוביטים/ילדים) ישנם חברים 'גדולים' יותר וחכמים יותר בחבורה אשר עוזרת לגיבור במילוי 'משימתו'. אראגורן, בורומיר, לגולאס, גימלי וכמובן גאנדאלף אצל פרודו ומקגונגל , האגריד, לופין, סיריוס בלאק, וכמובן דמבלדור אצל הארי.

4. בשתי היצירות קיים רוע אחד שיש להלחם בו, רוע שהמפתח להשמדתו נמצא אצל הגיבור. במקרה של פרודו זו הטבעת, במקרה של הארי זו הקסם העתיק שהטביעה בו אמו. הרוע קורם עור וגידים גם לאחר השמדתו הפיסית. סאורון חוזר לחיים לאחר השמדתו הפיסית בקרב הברית האחרונה. וולדמורט חוזר לחיים שוב ושוב בצורה מבעיתה למדי לאחר שהושמד בצורה פיסית על ידי הקסם של הארי התינוק.

5. בשתי היצירות קיימים מונחים ייחודיים להן. 'הוביטים', 'Elves', 'מאתום', 'למבאס', 'קראם', 'פאלאנטיר' בשר הטבעות. 'ברטי בופס', 'נימבוס 2000', 'פלאפי', 'סקרוטים פוצי-תחת' בהארי פוטר.

6. לכל שם יש משמעות בשתי היצירות. השמות מאד חשובים ומכילים תתי משמעויות שנסתרות בקריאה ראשונה.

7. קסם - בשני העולמות ישנו קסם על טבעי ולא מובן.

8. הן הארי פוטר והן שר הטבעות מתקיימים בעולמנו.

9. שתי היצירות גרמו סנסציה תרבותית כאשר הם פרצו לשוק. שניהם הפכו לרבי מכר שפרצו גבולות מסחריים באותה תקופה. שניהם סחפו קהל אדיר לקריאה והשפיעו תרבותית על הקהל הקורא בצורה כזו שתגרום לו להתעסקות עקבית בספר ובתרבות סביבו. אגודות אוהדים, תחפושות, קבוצות דיון ועוד.
ניתן לציין גם ששתי היצירות חטפו ממבקרים שונים בטענה ש'זו לא ספרות'. הארי פוטר ספג אש מהנוצרים השמרנים בעוד ש'שר הטבעות' נעקץ מכיוון הפוסט-מודרניסטים והפמיניזם.

10. ניתן לומר ששתי היצירות שייכות לז'אנר הפנטסיה: ז'אנר שמתאר עולם דמיוני, בעל היסטוריה, גזעים, כוחות פיסיים ובכלל, כללי משחק שונים מהעולם שלנו.

בצד נקודות הדמיון שנראות רבות מאד, ישנם כמה שינויים בולטים מאד לעינו של הטולקינאי. ניסיתי לקבץ כמה מהשינויים הרבים שיש בין הארי פוטר לשר הטבעות:

השוני בין שתי היצירות

1. שר הטבעות הוא מיתולוגיה, הארי פוטר לא. הארי פוטר הוא סיפור המתעד את קורותיו של הארי והארי בלבד, כמוקד שסביבו מסתובבת חברת הקוסמים כולה. אך שר הטבעות מהווה את קצה של המיתולוגיה המלאה שטולקין יצר. זה השינוי העמוק ביותר שיש בין שתי היצירות והוא מכיל המון שינויי משנה שעליהם אמנה את:

א. שר הטבעות הנו יצירה מיתולוגית לחלוטין שאינה מכילה סיפור של אינדבדואל אחד או קבוצת אינדבדואלים, אלא היא מכילה סיפור של עולם שלם, שהגיבורים בו מהווים רק חוליה בשרשרת. פרודו הוא לא הגיבור היחיד, גם לא אראגורן, גם לא ברן ולותיין. הארי פוטר הוא הגיבור היחיד, הוא זה שמחולל את ההיסטוריה.

ב. שר הטבעות באמת מקיף עולם שלם. אם תקראו על חתוליה של המלכה בירותיאל, היו סמוכים ובטוחים שקיים מידע מקיף עליהם שמשתלב בתמונה הכוללת. אם תראו משפט בשפה לא מובנת - היו סמוכים ובטוחים שהשפה קיימת על אוצר מילים מפותח וחוקי דקדוק מפורטים. בגלל זה שר הטבעות הוא יצירה כל כך עמוקה שכל כך קל להיכנס אליה, כמעט ולא ניתן למצוא בלגנדריום, המונה אלפי עמודים, סתירות. הארי פוטר לא מתיימר להיות מיתולוגיה ואינו נכנס לפרטים כמו שר הטבעות. אנו לא יודעים דבר על הגובלינים ואין להם היסטוריה מפורטת שנכתבה כבר.

ג. שר הטבעות מוצג ונכתב כמשהו 'מתורגם', לפיכך יש בו רובדי-רבדים של שפה. אנגלית עתיקה, וולשית, שפות בני לילית ושפות אחרות מרכיבות פסיפס מדהים של אנשים ושמות. אצל הארי פוטר יש משמעות לשמות, אך לא נדרשת התעמקות מפורטת על מנת להבין אותם. המשמעויות ותתי המשמעויות אצל טולקין לא מובנות אלא רק לאחר מחקר מעמיק.

ד. שר הטבעות המיתולוגי הוא אפוס, אין מקום ללבטים, למערכות יחסים רומנטיות, למחשבות והרהורים. הארי פוטר הוא לא מיתוס, לא אפוס, לא אגדה - הוא סיפור חי ונושם שלגיבוריו יש מחשבות, הרהורים ורגשות. הם מתאהבים, הם מהרהרים וחושבים. בשר הטבעות אין פירוט מדוקדק על רגשותיה של דמות כלשהי כפי שיש בהארי פוטר.

2. שר הטבעות הוא מצומצם הרבה יותר בהיקפו, ויש לו סוף מוגדר. הארי פוטר אמור להוות סדרה של 7 ספרים (אולי אף יותר) שייתכן ויהיו לה המשכים. שר הטבעות בנוי בצורה כזו שלא ייתכנו לו המשכים, שר הטבעות הוא החוליה המקשרת בין העולם שלנו לעולם המיתולוגי של הואלאר. כיוון שהוא מוגדר ככזה לא יכול להיות לו המשך. ניתן לומר ששר הטבעות הוא יצירה שלמה (מלשון Complete) בעוד הארי פוטר הוא יצירה פתוחה שייתכנו לה המשכים רבים מספור.

3. שר הטבעות הוא יצירה למבוגרים שנועדה למבוגרים, ילדים לא יכולים להנות ממנה. רוב החברים הצעירים בקהילת טולקין הם בני 14-13, נדיר לראות צעירים בגיל פחות מכך. חלק גדול מהקוראים הם מבוגרים מעל לגיל 18. למרות שמבוגרים יכולים להפיק הנאה עצומה מהארי פוטר, הוא מיועד בראש ובראשונה לילדים צעירים מגילאי 8.

4. האווירה בין שני הספרים שונה לחלוטין. האווירה בשר הטבעות היא כמעט דיכאונית, אפילה הרבה יותר. גם הניצחון הוא מר ואין Happy End. האווירה מושפעת רבות מהמלחמה שטולקין חווה (ר' מאמר בנומנור). בהארי פוטר, למרות האווירה הקודרת של הספר הרביעי, ישנה אווירה קלילה הרבה יותר ויותר מותאמת לילדים.

5. נוכחות האל וההשפעה הקתולית של המחבר משחקת תפקיד חשוב מאד בשר הטבעות. בהארי פוטר אין זכר אמיתי לדת כלשהי. האל בשר הטבעות משחק תפקיד חשוב, הוא מהווה את מקור הסמכות של אראגורן ומלכי נומנור, הוא זה שקובע את צירופי המקרים. הערכים הנוצריים גם כן משחקים תפקיד חשוב (ר' מאמר בנומנור). בהארי פוטר אין נוכחות כזו.

6. למרות ששני היצירות מתרחשות בעולמנו, ההבדל הוא כמו שמיים וארץ. שר הטבעות מתרחש בתקופה עתיקה שקדמה לזו שלנו בשנים רבות. הארי פוטר מתקיים בתקופה שמקבילה/זהה לזו שלנו. עולם הקוסמים חי במקביל ומתערבב עם זה של עולם המוגלגים. הארץ התיכונה אבודה לנצח למוגלגים והיא תחזור רק באחרית הימים.

7. הקסם בשתי היצירות שונה לחלוטין. הקסם אצל הארי פוטר הוא מעין תחליף טכנולוגי משובח: מטאטאים במקום מכוניות, לחשים במקום כלי נשק ואקדחים, צפרדעי שוקולד מקפצות, קלפים שזזים, רוחות רפאים מטורפות, מדרגות מתחלפות וגלימות היעלמות. הקסם בשר הטבעות הרבה פחות מכני והרבה יותר מסתורי. לא ברור כיצד הוא עובד, מי מסוגל להפעיל אותו ולמה. מיטב הטולקינאים לא הצליחו לענות על שאלות שבהארי פוטר כל ילד יכול לענות עליהן בקלות.

סיכום

לא ניתן להתעלם מנקודות הדמיון הרבות בין שתי היצירות, ניתן לומר שהספר הראשון בסדרה: 'הארי פוטר ואבן החכמים' אכן מזכיר באופן חשוד במקצת את 'שר הטבעות', לפחות ממבט שטחי. אך ככל שהארי פוטר מתקדם במהלך השנים ובמהלך הכרכים כך ההבדלים העמוקים יותר בינו לבין שר הטבעות נחשפים. הארי פוטר בספר הרביעי כבר לא דומה לפרודו כלל וכלל, אלא הרבה יותר לאראגורן - מוביל, נחוש ומפקד. החברות הנאמנה, שבשר הטבעות לא נסדקת כלל - עוברת זעזועים בספר הרביעי של הארי פוטר. והחשוב מכל, הארי פוטר וחבריו מתחילים לפתח מערכות יחסים רומנטיות, מתחילים להרהר ולפקפק בצדקת הדרך, או בדרך להגעה למטרה הסופית - דבר שלא קיים באפוס המיתי של שר הטבעות. וולדמורט הופך לממשי הרבה יותר מסאורון והשינויים בין הספרים הולכים ומעמיקים. כשאדם מסתכל על כל ארבעת ספרי הארי פוטר שיצאו נכון לתאריך זה, ניתן לומר באופן וודאי שלמעט נקודת דמיון אחת - השוני בין הספרים הוא רב מאד.

מהי אותה נקודת דמיון? ההשפעה התרבותית והאימפאקט על הקוראים. היקף ההערצה להארי פוטר אינו מוטל בספק. ילדים ומבוגרים בכל העולם קוראים את ספריו בשקיקה, מתחפשים בנוסח הארי פוטר, בונים אתרים ומדברים בהערצה עליו בפורומים מיוחדים.
תופעה זו אינה שונה מהתופעה סביב שר הטבעות. שתי הקהילות שונות באופיין, זו של שר הטבעות יותר מבוגרת, יותר חקרנית-למדנית בהשוואה לקהילה התוססת והצעירה של הארי פוטר. אך אין ספק שתופעת ההערצה סביב הארי פוטר הזכירה מאד את תופעת ההערצה סביב 'שר הטבעות', למרות שהגילאים המעורבים פה שונים לחלוטין.
גם העובדה שבהשראת שתי היצירות יצאו סרטים בערך באותו תאריך סייעה בעד התקשורת לבצע את ההשוואה הזו שוב ושוב.

אני חושב שיש להמנע מההשוואה בין שתי היצירות, או לפחות לנסות לקבוע 'מה יותר טוב'. הניסיון הזה הוא עקר כיוון שרב השונה על הדומה. האחד הוא מיתולוגיה, השני הוא ספר הרפתקאות סוחף. שניהם טובים, שניהם קריאים בצורה פנומנאלית, שניהם מעניינים וגורמים להמון אנשים לשקוע בתוכם. אין לטולקינאים מה להלין על אוהדי הארי פוטר, בדיוק כפי שאין לנו מה להלין על אוהדי בולגקוב, וונגוט או סטאר טרק.


מג: אם אני לא טועה, העשב שמרי ופיפין מעשנים (מאייזנגרד) נקרא: לונגבוטם.
ו... חברם "המעצבן" של חבורת הארי נקרא: נביל לונגבוטם. שמתם לב?
חוץ מזה, אני רואה הרבה דברים משותפים בין הארי פוטר לשרה"ט, כי יש הרבה דימיון. ואני בהחלט רואה דברים משותפים בין:
גאנדלף-דומבלדור
נאזגול-סוהרסנים
סארון-וולדמורט
וכו'...

אבל - כמובן שאין מקום להשוות מה יותר טוב, וזה בעיקר משני סיבות עיקריות:

1. הארי פוטר מיועד לילדים ונוער בעיקרו. (למרות שגם למבוגרים מותר להינות), ואילו שרה"ט יותר למבוגרים.

2. וזו הסיבה העיקרית: רולינג הושפעה רבות מטולקין. אבל, כמובן, טולקין הוא המקור, הוא הממציא. זה לא "חוכמה" לקחת משהו שכבר קיים ולשפץ אותו לצרכים שלך, ה"חוכמה" היא להמציא משהו שלא היה קיים.

וכמובן, כמו שכבר נאמר, טולקין המציא עולם שלם וחדש, מיתולגיה חדשה. הארי פוטר, זה פשוט עוד סיפור הרפתקאות - מוצלח, אבל רק.

רן בר-זיק: אני לא מסכים עם הודעתך, בנוגע לגאנדאלף-דמבלדור. ממבט ראשוני נראה כי דמבלדור הוא העתק מדויק של גאנדאלף. אך מי שמכיר את טולקין ולו גם הכרות שטחית יודע היטב שאין זה כך. מדובר במורי דרך זקנים וחכמים לגיבור הצעיר ובזה מסתכם כל הדמיון ביניהם. גאנדאלף הוא מלאך שנשלח מאלוהים לעזור לאדם. דמבלדור הוא אדם, אולי חזק וחכם - אבל עדיין אדם. אי אפשר לומר שהכלי הסיפורי של מורה דרך המנחה את הגיבור בצעדיו הראשונים הוא ייחודי לטולקין. מורה הדרך קיים באינספור סיפורים ומיתוסים קדומים יותר. קחי למשל את וירג'יל של דנטה למשל.

נאזגול-סוהרסנים. שוב, דומים רק ממבט ראשון, אך מי שמכיר את הסוהרסנים ואת הנאזגול יודע שיש שוני רב ביניהם. הן בהשפעה הפיסית והן בהיסטוריה וסוג היצור. הסוהרסנים בהארי פוטר משרתים את הטוב (פחות או יותר) והנאזגול יכולים לשרת רק את הרע המוחלט.

סאורון-וולדמורט. אין כל דמיון. ראשית כל סאורון הוא מלאך שנפל. סאורון לא נראה ולא מתגלה בשר הטבעות. וולדמורט מאד פעיל בהשוואה לסאורון. האימה של סאורון שונה בתכלית השינוי מהאימה של וולדמורט.

רולינג קראה את טולקין, אבל כך גם סופרים רבים אחרים (אחד המפורסמים: ניל גיימן שהוא טולקינאי ידוע). האם היא הושפעה מטולקין? ייתכן, אבל ההשפעה היא לא העתקה. כפי שההשפעה של המיתוסים הנורדיים על טולקין היא לא העתקה. ללא ספק שר הטבעות הסעיר את דמיונה של רולינג - אך הארי פוטר רחוק משר הטבעות כרחוק מזרח ממערב. אין מדובר בחיקוי בוטה לשר הטבעות כמו למשל 'רומח הדרקון' או דומיו.

מג: ובכן, בוודאי שדומבלדור אינו העתק של גאנדלף וכנ"ל לגבי שאר הדמויות. אבל , רן, אתה בחרת להסתכל על נקודות השוני, אבל באותה מידה אני יכולה להראות לך את נקודות הדימיון בין דומבלדור לגאנלף וכנ"ל לבי השאר. ונקודות אלה רבות.

דווקא אני חושבת שהדמויות שיש ביניהם הכי הרבה דימיון (לעומת מה שאתה כתבת) הם סארון וודלמורט. שיניהם הם האויב, ב"ה" הידיעה. כולם פוחדים מפניהם פחד מוות, ואפילו מפחדים לומר את שמם (בשרה"ט זה ניכר פחות העיניין של הזכרת השם, אבל גם שם יש, איני זוכרת בדיוק באיזה קטע, אנשים שמפחדים לומר את שמו של סארון). שיניהם היו בעלי עוצמה רבה ושיניהם במחי יד, ע"י פעולה אחת (כריתת הטבעת, פלאש הקללה על הארי), איבדו את כוחם. ושניהם , שימו לב, נהפכו לחסרי גוף וצורה! שיניהם מחפשים משהו, שכאשר ימצאו אותו יכלו לחזור לכוחם וגדולתם. _סארון-טבעת, ולדמורט-דמו של הארי). שיניהם - יוכלו לשעבד את כל העולם, ולהכחיד את המתנגדים.
שיניהם לא יכולים להכחד ממש, כלומר תמיד יש איזו רוח שלהם שתשאר. אבל הרוח הזו לא יכולה לעשות הרבה עם אין לה כלים מסויימים(ולדמורט - גוף, סארון - טבעת). שיניהם מצליחים לגייס "חסידים" בין אם בסתר או בגלוי.

המשותף בים גאנדלף לדומבלדור הוא הרבה יותר מסתם מורה דרך לגיבור "מתחיל". מלבד זאת שהמראה החיצוני דומה: זקן, שיער מאפיר, מצנפת, גלימה, קמטים ופנים זקנות וכו', ומלבד שהם דמות שתמיד אפשר להתייעץ איתה בכל צרה וצוקה, יש תכונות משותפות נוספות.
שניהם יודעים יותר מכולם (גאנדלף על הטבעת, עוד בתקופת בילבו, ודומבלדור על ולדמורט, על הארי ועוד), ושניהם לא טורחים לחלק פרטים לאנשים עד שהם חושבים שזהו זמנו ועיתו, ורק לאחר בירורים נוספים. שיניהם גם הולכים לפי ה"אינסטיקטים" שלהם, שקולעים לאמת, וזה בשל נסיונם הרב וגם נעין רוח "נבואית" שכזו.
בנוסף, שניהם האויבים האמתיים לאויב. האדם היחיד שממנו מפחד ולדמורט הוא דומבלדור, ובלי קשר להשמדת הטבעת, הדמות היחידה שיכולה להתמודד פנים מול פנים עם סארון, אם כבר מישהו יעשה את זה, הוא לא אחר מאשר גאנדלף (שהרי שיניהם ואלאר, רק שגאנדלף הוא בצד של ה"טובים").
חוץ מזה גם האופי שלהם דומה: מצד אחד חביב, הומורסטי, משעשע ומצד שני מחמיר, אצילי ומסתורי.

בעיניין הסוהרסרנים והנאזגול, נכון, הדימיון העקרי ביניהם הוא העיניין החיצוני. אבל,רן, לעומת מה שאתה אמרת יש לזכור כי, גם הטובים וגם הרעים מפחדים מהסוהרסנים, וייתכן שכאשר וולדמורט ייתחזק הם ייצטרפו אליו. (זכור לי שדומבלדור ממש לא אוהב את כל עיניין הסוהרסנים).

כל זאת כמובן בתימצות, ויש עוד קווים משותפים ודומים רבים.

בעיניים ההשפעה - איני אומרת שרולינג העתיקה את טולקין, ואני יודעת שרבים הושפעו ממנו, ובאותו מידה גם טלקין היה מושפע מיצירות אחרות, כמו כולם, אבל אצל רולינג נראה במידה ניכרצ ההשפעה והדימיון מטולקין. עובדה, כשאני קראתי את הארי פוטר מדי פעם צץ בראשי: הי, זה ממש כמו בשרה"ט. ועובדה שרבים משווים, כך שיש בסיס לומר שיש השפעה ניכרת. ואני חושבת שהדוגמאות הנ"ל מראות זאת היטב.

אור (Glorfindel): גאנדאלף לא היה יכול להתמודד עם סאורון ושניהם לא ואלאר, אלא מאיאר.
במה מתבלטת כ"כ העובדה שרולינג הושפעה במיוחד מטולקין? אני לא ראיתי את זה.

מג: קודם כל, כן אני יודעת שהם מאיאר. התבלבלתי. (קורה לפעמים).
דבר שני, כפי שכתבתי, אם מישהו היה צריך להתמודד כנגד סארון - פיזית, היחיד שהיה באמת יכול לנסות (אף כי הסיכויים היו כלושים לנצחונו), היה גאנדלף, ולא מישהו אחר. מככון שהוא היחיד מהצד של "הטובים" שכוחתיו, איכשהוא, התקרבו לסארון. הגיוני שהיה נכשל, אבל אני מאצמינה שסארון כן נתן משקל למעשיו של גאנדלף, וחשש.

ובמה מתבטאת העובדה שרולניג הושפעה כ"כ מטולקין? נו, אתה רוצה לומר שנקודות הדימיון שציינתי, אין בהם כל דימיון? או שזה דימיון שולי? אני לא מסכימה. לפי דעתי יש דימיון רב (בוודאי שלא מדוייק, ואין זה ההעתק, אבל כפי שאמרתי ניראת כאן השפעה), והעובדה היא שרבים חושבים כמוני. כך שהדיעה מתבססת גם על דעת רבים.

גיא: גאנדאלף דומה לדמבלדור כי יש לו זקן ארוך וכובע. וולדרמורט דומה לסאורון כי שניהם רשעים-מרושעים. וכו' וכו'. נימוקים והשוואות לכאן ולכאן, גם אם הם באים בצורת טיעונים "גבוהים" (מהות, תוכן) וגם בצורת טיעונים "נמוכים" (צורה, סגנון)בסופו של דבר קשורים לדימיון ולשוני, שיש בהם הרבה מהאסוציאטיבי, הרגשי. לא ניתן להוכיח "מדעית" ששרה"ט דומה לה"פ או ההפך, משמע, שאיננו דומה לו. הדוגמאות יכולות להישפך כמים מכל כיוון מעתה ועד אין סוף. נראה לי שאפשר לסכם זאת כך - יש כאלו שבאופן רגשי או ראציונאלי חשים שיש דימיון מסויים. כבודם במקומם מונח. יש כאלו שטוענים שאין מקום להשוואה, כי עלילה אחת לא מזכירה להם כלל את העלילה השנייה. כבודם במקומם מונח גם כן. שני הצדדים, אם כן, משחקים במעין משחק סכום אפס. במשחק שכזה, אף צד לא מנצח. תמיד ניתן להצביע על כמות השוני והדמיון, אך לא ניתן יהיה להחליט האם שרה"ט דומה לה"פ או לא. לפחות לא אמפירית. אני מציע שתנסו להתרכז בכוונת המאמר כפי שאני הבנתי אותו - מדוע ישנה הרגשה של דימיון, ולא האם יש דימיון שכזה, אחרת נידונו לויכוחים של "זקנו של דמבלדור ארוך יותר משל גאנדאלף" ו"לוולדרמורט שיניים חדות יותר משל סאורון"...


חזרה לדיונים טולקינאיים