הצפון מול הדרום - המציאות מול האגדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאמר שדן באגדות ובמיתוסים באיזורים הגיאוגרפיים השונים של הארץ התיכונה.
הדיון התקיים במרץ 2003.


טל (לגולאס): להלן מאמר שכתבתי:

הדרום מול הצפון - המציאות מול האגדה

בעידן השלישי של השמש בארץ התיכונה, עדיין בני לילית, גמדים, וגזעים אחרים שנעלמו במשך העידן הרביעי, הלכו לצד בני האדם על פני האדמה.

אך לא כל בני האדם בתקופה הזו היו מודעים למציאות הזו בשלמותה, והם הסתכלו עלייה מנקודת מבט שונה. את זה ניתן לראות מבחינה כללית בהשוואה פשוטה בין הצפון לדרום בארץ התיכונה. עכשיו מה אני מחשיב לצפון ומה לדרום ? הריי הארץ התיכונה היא מקום לא קטן... אני מדבר על הארצות המוכרות שלנו , אפשר להגיד שאני מחלק את צפון מערב הארץ התיכונה לשני חלקים, החלק הצפוני הוא דייל, הפלך, בריי, מירקווד, ושאר המושבות בשני הצדדים של ההרים הערפל מעל פאנגורן.

ארצות הדרום הם אלו שמתחת לפאנגורן, ואני מדבר על שני ארצות מסוימות בעיקר, שאלו הן רוהאן וגונדור.

כמסופר בשרה"ט, חברות הטבעת יורדת מצפון דרומה, ובמהלך המסע וגם על ידי המאורעות לפניו, ניתן ללמוד רבות על האנשים של הארץ התיכונה, ואני מעוניין לשים דגש על בני האדם בצפון, לעומת בני האדם שחיו בדרום (ע"פ החלוקה שלי) בנוגע לראיית המציאות שעלייה דיברתי בפסקה הראשונה.

בני האדם בצפון ברובם הם שאלה קשה מהבחינה של זיהוי האבות שלהם, כנראה מדובר בשבטים שבמהלך השנים התאחדו והקימו כפרים וערים ואפילו ממלכות (למרות שקטנות) כמו זו של אסגרות'. בצפון בעידן השלישי לצד בני האדם חיו פיזית הגמדים, ההוביטים ובני הלילית. הם היו מודעים למציאות של עמים רבים ומגוונים מבחינת הגזע שלהם, והם היו בקשרים איתם, אם זה התבטא בחבורת גמדים שעוברת לה בפאב בבריי , או ביחסי מסחר בין בני הלילית ממירקווד לאנשי אסגרות'. הם למדו רבות על הנעשה בארץ התיכונה מהעמים השונים, וגם למדו על העמים עצמם, אך זה היה תלוי בכמה הנציגים של העמים האלו יסכימו לספר להם. לראות הוביט על הדרך זה לא היה אירוע מיוחד שם...

לבני האדם הצפון היו הרבה סיפורים ואגדות על ימי קדם, אך חשוב להבין כי ימי קדם בשבילם זה היה לפני 500 שנה בערך, לא יותר, לא היו להם מגילות של ידע וסיפורים מעידנים קדומים, הידע שלהם היה עכשווי ברובו. הידע אשר עסק בעבר היה ההיסטוריה הספציפית של הכפר/עיר שלהם, או היסטוריה שקשורה לאזור שלהם, שהייתה גם עדיין קשורה למציאות שלהם כיום, כמו הסיפורים של אנשי אסגרות' לגבי מלך ההר הבודד שיחזור לשלו ויהרוג את הדרקון.

הם היו אנשים של המציאות העכשווית, אפשר כמובן להגיד שכל בני האדם בכל תקופה הם אנשים של מציאות עכשווית, אף אחד לא חי בעבר, אבל אני מדבר על ראיית המציאות שלהם, שזו הייתה עכשווית, הם ידעו מה יש ומה היה קצת לפני (100-200 שנה), אבל לא התעניינו במה שהיה 800-1000 שנה לפני, וגם לא ידעו מה היה אז.

עכשיו נעבור לבני האדם אשר חיו בארצות הדרום, גונדור ורוהאן, מהמסופר לגביהם, אפשר לראות בבהירות כי ראיית המציאות שלהם שונה מזו של בני האדם בצפון, וזאת כבר על ההתחלה שאנחנו לומדים להכיר אותם, כאשר איאומר ואנשיו פוגשים את אראגורן, לגולאס וגימלי. להלן חלק מדבריו של איאומר:

"These are indeed stange days, dreams and legends spring to life our of the grass."

"Halflings! But they are only a little people in old songs and childrens tales out of the norht. Do we walk in legends or on the green earth in the daylight?"

(את זה אומר רוכב אחר מרוהאן)

"It is hard to be sure of anything among so many marvels. The world is all grown strange. Elf and Dwarf in company walk in our daily fields; and folk speak with the lady of the wood and yet live; and the sword comes back to war that was broken in the long ages ere the fathers of our fathers rode to the Mark! How shall a man judge what to do in such times?"

ניתן להבין מהמילים שלהם שהם מופתעים, מה שהיה להם כאגדה וסיפור ליד האח, פתאום עומד מול עיניו כמציאות עכשווית.

מקרים דומים אפשר לראות כאשר פארמיר ואנשיו תופסים את ההוביטים ולא יודעים מה הם, וכך גם אנשי גונדור מסתכלים על פיפין, ומאוחר יותר על לגולאס וגימלי בפלא, כמשהו שנדיר לראות, כמשהו שהם שמעו עליו מרחוק, וחלקם אפילו לא היו בטוחים שקיים גם.

מהמקרים האלו ניתן להבין כי בשביל אנשי הדרום, לא כאנשי הצפון, המציאות הייתה אחרת, לידם לא היו הוביטים, גמדים או בני לילית, כמו שליד בני האדם בצפון היו, וזה למה העמים האלו הפכו בשבילם להיות כסיפור קדום, הם ידעו ללא ספק שקיימים עמים כאלו, רק הם לא היו בקשר איתם שנים רבות.

אך איך הם ידעו ע"י סיפורים ואגדות שהעמים האלו באמת קיימים? איך הם ידעו שהסיפור המסוים הוא לא המצאה?

הם ידעו שהעמים והסיפורים האלו הם לא המצאה מסיבה פשוטה, כי היה להם ידע כתוב וברור שזה לא היה כך, מדובר בכתבים רבים ורציניים עם ידע שמתפרש על מאות ואלפי שנים, אם זה לגבי נומנור, מלחמת הדאגורלאד, או אפילו ידע על העידן הראשון, שמתבטא במילים פארמיר (דוגמא נהדרת לאיש גונדור מלומד) לגבי אנשי רוהאן, שהם מזכירים להם את אנשי האדור מהעידן הראשון בגלל שיערם הזהוב.

כך אפשר לראות שהידע שלהם מבחינת ההיסטוריה הוא הרבה יותר עמוק ורחב מזה של בני האדם שחיו בצפון, וזה בגלל המוצא שלהם. ניקח את אנשי גונדור לדוגמא, שמסתכלים אחורה אפשר לראות שאבותיהם של אנשי גונדור הם אנשי אלנדיל מנומנור, שבנו את מינאס טירית והתיישבו ברחבי גונדור, ולמרות שהדם של בני האדם מנומנור התערבב עם זה של בני האדם שחיו כבר בארץ התיכונה לפני נפילת נומנור, הכתבים, הציורים, הפסלים, החפצים ושאר היצירות שלהם עדיין נשארו, ואלו נשמרו ברובם במינאס טירית , אם אלו המילים של איסילדור לגבי הטבעת שגאנדלף קורא בשביל להבין יותר טוב את ההיסטוריה של הטבעת או הפלאנאטיר שהגיע מנומנור ע"י האלנדילי.

שמדברים על ראיית המציאות של בני האדם בדרום ניתן לראות ידע רחב להיסטוריה, אך מציאות שרחוקה ושונה מההיסטוריה הזו, אם כי קשורה אליה.

לסיכום:

בני האדם בצפון חיים לצד מגוון של עמים מגזעים שונים, כך ראיית המציאות שלהם היא רחבה, אך היא עכשווית ולא הולכת אחורה יותר מדי, וזה בגלל חוסר מקורות של ידע היסטורי, לעומת בני האדם אשר חיים בדרום, שמקורות של ידע יש להם, כך ראיית המציאות שלהם מבחינת ההיסטוריה הינה רחבה, אך ראיית המציאות העכשווית שלהם אינה רחבה, וזה בגלל הריחוק שלהם ממגוון העמים אשר חיים בארץ התיכונה, למרות שהם יודעים על קיומם, להיפגש עימם זה עדיין דבר שנחשב להיות לא צפוי.

הערות:

  • האורקים והטרולים לא הוזכרו כגורם ראשי במציאות של בני האדם בדרום ובצפון בגלל שהם מציאות כוללת בארץ התיכונה בעידן השלישי, כולם ידעו עליהם (אם כי בצער).
  • לגבי רוהאן וידע קדום, למרות שבחרתי לדוגמא את גונדור בנושא, אני רוצה להדגיש שגם לרוהאן יש ידע היסטוריה, אם זה ידע משלהם על הצפון מלפני מאות שנים כי משם הם הגיעו, או ידע שהם למדו מאנשי גונדור במהלך השנים.
  • אני מקווה שאין טעויות בדברי במאמר הזה, מומחה גדול בשרה"ט אני לא...
  • ודבר אחרון, אני מעוניין להדגיש שהמאמר הזה לא בא ללמד משהו חדש, אלא רק לשים דגש על השוני הקיצוני בין המציאות של בני האדם בארץ התיכונה בעידן השלישי.


תורונדור: רק דבר אחד קטן: אני לא חושב שאנשים התפלאו על לגולאס וגימלי בגלל היותם בן-לילית וגמד, אלא בגלל החברות שביניהם, שהיא מוזרה מעצם היותם בן-לילית וגמד.

דבר אחד שלא מובן לי, הוא למה הרוהירים מתפלאים על קיומם של הוביטים, אבל על גמדים ובני לילית הם לא. בני האיאות'יאוד חיו בקרבת מקום מחייתם של הוביטים עוד אחרי מלחמת הברית האחרונה. למעשה, עד המעבר שלהם לרוהאן.
אז איפה הם יכלו להתקל בבני לילית או בגמדים אחרי מלחמת הברית האחרונה?
בעצם על קיום גמדים הם יכלו לשמוע בגלל מאורעות הקרב של אזאנולביזאר, כי אני בספק אם הקרב היה שקט.

השועל: ציטוט מ'טבעם של הוביטים':

..."מאז ומקדם חוששים הם מפני "עם-המגודלים", כפי שמכנים הם אותנו, ובימים אלו הם ממש חולדים מפנינו ולא בנקל אנו מוצאים אותם. הם מהירי שמע וחדי עין, ועם שהם נוטים להשמין ולעולם אינם ממהרים שלא לצורך, הריהם זריזים ומהירי תנועה. מתחילת הימים קנו אומנות לעצמם להיעלם חיש מהר, באין קול, כל אימת שניקרו בדרכם יצורים מגולדים שהם לא רצו לפוגשם, והם שיכללו אומנות זו עד שהיא עלולה להיראות בעני בני האדם כמעשה כישוף."... טיבם של הוביטים, תרגום לבנית.

שתי הנקודות שלי הן:
1. יתכן שכשהיו מתגוררים עוד בעמק האנדוין הם היו בצפיפות אוכלוסין נמוכה, והיו מאוד פחדנים וחששנים מפני שאר יושבי האיזור. יתכן שאז טכניקת ההתחמקות שלהם הייתה מספיק מפותחת כדי לא להיראות כשהם לא רוצים.
2. יותר בקשר למאמר עצמו: יתכן שהרוהירים הכלילו את ההוביטים בתוך אגדותיהם גם משום שהיו מתגוררים בסמוך להם בתקופת צפון האנדוין, אבל גם משום שדרכי היעלמותם של ההוביטים פורשו על ידיהם כמעשה כשפים, כמו שנאמר בציטוט, והם נכללו באופן קולקטיבי בתוך סיפורי העם על עניינים מוזרים ככשפים. עוד עניין הוא שהרווח בזמנים מאז שישבו בני האיאותיאוד בסמוך להוביטים ועד המעבר לקלנר'דון עברו להן כמה מאות טובות של שנים בלי הוביטים בכלל.


חזרה לדיונים טולקינאיים