האם היהודים דומים לגמדים?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מהם קווי הדמיון בין הגמדים לבין היהודים?
דיון שהתקיים ב 26.05.2002.


Eruantale: קראתי לא מזמן את הראיון עם טולקין משנת 71, ובו נתקלתי בדבריו הבאים של טולקין:

"The dwarves of course are quite obviously - wouldn't you say that in many ways they remind you of the Jews?"

ניסיתי לחשוב על נקודות דמיון בין דמותו של הגמד לזו של היהודי, אך נתקלתי במכשול כבר בהתחלה: לאילו יהודים התכוון טולקין כשאמר "מזכיר את היהודים?" ספק אם יש דבר כזה מאפיינים של יהודים, ולכן נראה לי הגיוני יותר שהכוונה היא תפיסתם של היהודים בעיני עמים אחרים. אך במקרה כזה לאיזו תפיסה התכוון? זו שהייתה קיימת לאורך מרבית ימי הביניים? אולי זו שהטביעו האנטישמים במחצית הראשונה של המאה העשרים? וודאי שאף אחת משתי התפיסות הללו אינה מחמיאה ביותר, ואינני מצליחה לראות הרבה דמיון בינה לבין תיאורם של הגמדים. האהבה לזהב, ההסתגרות החשדנית בתוך עצמם, אלה יכולים אולי להתאים. אך מה באשר לתיאורים כגון קשי עורף, חסונים, נוטרי טינה, ששים אלי קרב? הרי זהו כמעט ההפך הגמור מהדרך בה תוארו היהודים במהלך מרבית ההיסטוריה. מה גם שאיני זוכרת שהיהודים נחשבו לאומנים מוכשרים דווקא בתחום חישול הנשק, שבו היה להם מעט צורך. העליתי את הנושא לדיון ב"פלזה" (אתר מצוין דרך אגב, למקרה שמישהו מתעניין) שם הציעו אנשים רעיונות כגון שהכוונה היא לעברים כפי שהם מופיעים בתנ"ך, או שהקשר טמון ביסודות התרבות היהודית, אבל ההסכמה הכללית הייתה שאף אחד לא הבין למה בדיוק התכוון טולקין, והקשר היחיד עליו כולנו הסכמנו היה שפת הגמדים הסודית שבהחלט מזכירה (אם כי אני מתקשה להסביר למה בדיוק...) שפה שמית. קיוויתי שאולי אתם תצליחו יותר, בין השאר מכיוון שאנחנו כישראלים לא נאלצים להיות כל כך פוליטקלי קורקט...

ארונאמו: הנה עוד קווי דמיון בין היהודים והגמדים:

תמיד חותרים לחזור למולדתם(ישראל אצלנו, קהאזאד-דום וארבור אצלם).

מזוקנים (התיאור הקלאסי של יהודי; בהתחשב בעובדה שאסור ליהודים להתגלח בכלל...).

קשי עורף וקשי יום (בהשוואה ליהודי התנ"כי הקלאסי).

נועזים ואמיצים (לא ששים אלי קרב, יש הבדל) - שוב, בהשוואה ליהודי התנכ"י הקלאסי.

בעלי שפה סודית (העברית אצלנו הקהוזדול אצלם).

בעלי שמות כפולים(שם עברי ושם מקומי אצלנו, שם בקהוזדול ושם 'חיצוני' לשימוש העמים האחרים אצלם).

בעלי שפה עם מבנה שמי: הפעלים מופיעים בצורה של שורש בעל שלוש אותיות או יותר(שלוש היא הצורה הנפוצה) שנוספות אליהן אותיות בהתאם לשימוש המילה.

צורה דומה בבניית משפט, לדוגמא (בעברית, לפי מה שהבנתי בקהוזדול זה יהיה דומה): 'ליצן החצר', כש'ליצן' =x ו'החצר'=y אז: x y=איקס של וואי.

עמים רבים שונאים אותם או סולדים מהם.

הם נמצאים ב'צד של הטובים', למרות התייחסות שאר העמים אליהם.

הם מאריכי ימים(בהשוואה ליהודי האירופאי הקלאסי).

הם בעלי מלאכה טובים(בהשוואה ליהודי האירופאי הקלאסי, למרות העיסוק הנרחב בכספים).

הם עוברים בארצות של אחרים כסוחרים.(אין דמיון רב, אבל יש קשר...)

עם עתיק מאוד - מהעתיקים ביותר.

למרות שאיבדו את מולדתם שאליה הם נכספים, הם מסתגלים ומשתלבים במקום מגוריהם החדש בצורה טובה.

נוטרי-טינה ובעלי 'זיכרון' טוב. (עם ישראל נקם תמיד בעמים שהתנכלו לו בעבר, במוקדם או במאוחר. ר' מקרה עמלק: דברים כ"ה פס' י"ז-י"ט ושמואל א' ט"ו פס' ב'-ד').

חלק מנקודות הדמיון הנ"ל יכולות להיות לא משכנעות, חלק כן. אבל מה שבטוח - מכל עמי הארץ התיכונה - הגמדים הם המקבילים ליהודים; ומכל עמי העולם(ואירופה בעיקר) היהודים הם המקבילים לגמדים.

ועוד משהו: טולקין, באחד ממכתביו(על גאנדאלף, מס' 156, אפשר לקרוא אותו מתורגם באתר הקהילה), ש: "הנומנורים החלו בכך טובה רבה וחדשה, וכמונותאיסטים; וכמו היהודים (אבל עוד יותר) עם מרכז פיזי יחיד של 'סגידה': פסגת הר מנלטארמה, 'יסוד הרקיע' מילולית, שכן הם לא תפסו את השמים כמשכן האלוהי – במרכזה של נומנור; אבל לא היה שם בניין ולא מקדש, שכן כל הדברים מן הסוג הזה היו כרוכים בזיכרונות של רשע."

- עוד השוואה אלינו.

רן בר-זיק: ראשית, יש לציין שטולקין לא היה אנטישמי כלל, ישנן הוכחות מפורשות וחד משמעותיות לכך במכתבים.
לאחר שעיקרנו את השפעת האנטישמיות והשקטנו את מצפוננו הזועק חמס. צריך להבין למי מתייחס טולקין? ליהודים האירופאים המוכרים או לעברים הקדמונים, אבות אבותינו שבחרו דווקא בכנען ולא בקנדה למשכן?
אני סבור שטולקין כיוון דווקא ליהודים ולא לעברים, מהסיבה הפשוטה שאם הוא היה מכוון לעברים הוא היה אומר Hebrews ולא Jews שהיא מילה המתארת יהודים 'גולים'. טולקין היה מאד בררן וקפדן בשימוש במילותיו, גם בראיון רדיופוני (ישנו תרגום אגב בנומנור) ולא סביר שהוא היה מתבלבל או משתמש במילה לא נכונה.

כלומר טולקין אומר שהגמדים מזכירים לו את היהודים, היהודים המודרניים, אלו שסביר להניח שהוא הכיר. עם הקפוטות, הזקנים, התפילות המוזרות, המנהגים המשונים, שפה סודית וקשה עם ח', עם נודד שאיבד את מכורתו העתיקה ולמרות שהשתלב יפה בעולם הוא עדיין לא מוצא את מקומו, עם שסבל רבות בהיסטוריה. שלא נדבר על האהבה לזהב...

גם עיוור יבחין שקווי הדמיון קיימים, אך כשטולקין יצר (או דיווח על) את הגמדים, אני בטוח שהוא לא כיוון לאנאלוגיה ברורה בינם לבין היהודים. 'מקורם' של הגמדים הוא בעצם מהקובולדים הקשוחים מהמיתולוגיה הגרמנית, אלו שחופרים זהב כל היום והורגים אנשים עם גרזנים. אני חושב שקווי הדמיון בין הגמדים ליהודים לא נוצרו במתכוון, טולקין שם לב אליהם זמן רב לאחר שפורסמו. אולי אפילו במהלך אותו תסכית...

אלנדיל: במכתב מספר 176 טולקין כותב:

"I do think of the Dwarves like Jews: at once native and alien in their habitations, speaking the languages of the country, but with an accent due to their own private tongue."

עמית: מעבר לקווי הדמיון שכבר הוצגו כאן הייתי רוצה לעלות עוד נקודה!

ייתכן וטולקין מעביר ביקורת על האנטישמיות:

לאורך ספריו מאופיינים הגמדים במספר תכונות בינן קשות עורף ועקשנות, וכמו כן לא פעם מוזכרת השנאה המדוברת בינם לבני הלילית...

יתכן וטולקין ניסה להראות שכשם שהגמדים הוצגו בצורה מסיומת כך גם היהודים- לאורך שר הטבעות מתקרבים גימלי ולגולס, ונגלות לעיני לגולס (וגם קצת לעינינו) תכונות אחרות של גימלי- כמו אצילות נפש, נאמנות, יתכן וטולקין ניסה להראות שהאנטישמיות איננה רואה את היהודי בצורה הנכונה, וסוגרת עיניה בפניי הדמות היהודית הנכונה, בה יש לשפוט כל אדם לעצמו, בטרם לקבוע סטיגמות מכלילות, כשם שלמעשה לא כל הגמדים שונאים בני לילית, ולא כולם כאלה לא חברותיים...


חזרה לדיונים טולקינאיים