האם אורקים הם אכן בני אלמוות?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דיון מעניין בעובדה שמפתיעה בדרך כלל טולקינאים חדשים.
הדיון התקיים בתאריך 22/1/2002. הודעה מקורית.


גדעון אורבך: נכון שאורקים הם עיוות של עלפים - אבל אורקים בני אלמוות?! משום מה הדבר לא נראה לי. אם כך היה הדבר, הרי שהיו צריכים להיות אורקים עתיקים וחזקים מאד, שיקבילו ל Elven Lords (גם אם יהיו נחותים מהם). זה לא הכי מסתדר עם העובדה כי האורקים מוצגים כבשר תותחים אלים ודי מטומטם (להוציא כמה יחידי סגולה כמו גרישנאק), שתמיד מוקרב בהמוניו בתוך הגל הראשון של ההתקפה, וגם מנהיגיו, אם אמנם יש לו כאלו, נחשבים מאד-מאד נחותים בסקלת הפיקוד של צבאות האופל.

זארן אוגה: דווקא היו אורקים עצומי כוח וחכמים, אלא שאיננו יודעים עליהם דבר פרט לכך שהיו כאלו.

ב'היסטוריה', בפרק "מיתוסים בשינוי" טולקין דן באריכות במוצאם וגורלם של האורקים. ניתנות שם כמה תשובות סותרות באשר למוצאם, והמסקנה ההגיונית היא שהכל נכון - חלק מהאורקים מוצאם במאיאר או איינור שהושחתו (אלה העצומים והחכמים ביותר) חלק בבני לילית וחלק בבני אדם. כמובן שעם הדורות כל המוצאים השונים עורבבו לבלי הכר.

בעניין האורקים כבני מוות או אלמוות טולקין נתן שתי תשובות סותרות: מחד (באותו מאמר שציינתי) הוא טוען שהם בני מוות, ומאידך הוא שונה שוב ושוב (במכתב 156 ובאתראבת למשל) שאי אפשר לשנות את גורל ילדי האל ללא התערבות מפורשת של האל. לי נראה, על סמך דברי שאגראט וגורבאג, שהאורקים הם בני אלמוות.

גדעון אורבך: על סמך מה בדבריהם של שאגראט וגורבאג?

זארן אוגה: כאשר הם מדברים על הימים הרחוקים ההם... זה נתון לפרשנות, כמובן, אך ניראה שהם מדברים על העידן החשוך (4000 שנה לפני השיחה) ודומה שהם מדברים מתוך הכרות אישית עליו.

זו לא הוכחה, רק סברה שלי. כפי שאמרתי, טולקין סתר את עצמו בנקודה הזו, וניחוש זה או אחר תקף באותה מידה.

גדעון אורבך: לפי דעתי, הם מדברים על "כמו בזמנים הישנים והטובים", בלא שהם עצמם חיו בהם. ולראיה: עצם העובדה כי שאגראט עצמו היה זקוק לתחבולה של יאוש בכדי להמלט מסם (קרי, מהוביט צעיר!) על-ידי הטחת הצרור בפניו, מעידה על כך שלא דובר ביצור עתיק בן 4,000 שנה!

מלבד זאת, ההגיון הבסיסי שלי גורס, שלא יתכן שאורקים הם בני אלמוות; השילוב של אלמוות עם קצב התרבות מהיר היה יוצר קטסטרופה שהיתה מוציאה את עולם המערכה של טולקין משיווי משקל, ומאפשר לאורקים להשתלט על כולו. מהתאורים של האורקים וכוחם (למשל, ההתמודדות בינם לבין הרוהירים), עולה כי האורקים ירודים ברמתם ובכשרונם מבני האדם (להוציא אולי האורוק-האי), ואין הם יכולים לאזן זאת אלא על-ידי התקפות הפתעה או יתרון מספרי. לא יתכן שגזע של בני אלמוות, בשום קונוטציה שהיא, היה מוצא עצמו נחות מבני האדם.

גלורפינדל: אך בני האדם ובני הלילית טבחו בהם במלחמות בקצב מהיר, זו הסיבה מדוע הם לא השתלטו על העולם.

גדעון אורבך: זה דווקא מחזק את דעתי, משום שאם הם אכן היו בני-אלמוות, בתוספת לקצב ההתרבות המהיר שלהם, בני האדם והעלפים לא היו מצליחים לטבוח בהם במלחמות בקלות רבה כזו. ובוודאי שלגיונות האורקים לא היו מאוכלים כמו "קש" במלחמת החרון (קרי, לא סתם הובסו - אלא תאור של גייסות חלשים ופתטיים, שמחוסלים בהמוניהם בלא קושי).

תזכור, כי בכל מקום שמתוארת התמודדות של עלפים ובני אדם מול אורקים, תמיד היתרון האיכותי הוא לראשונים, והיתרון הכמותי הוא לאחרונים. בני אלמוות לא היו אמורים להיות כאלו פתטיים, עד שהיה צורך בפיתוח מיוחד של סארומאן רק בכדי להעלות אותם לדרגה שתאפשר להם להשתוות, איכשהו, ללוחם אנושי!

רן בר-זיק: כנראה שאתה מתבלבל פה, אתה משייך באופן אוטומטי כוח ותבונה לאלמוות. אך זה לא כך, יצור יכול להיות בן אלמוות (ויש לזכור שמדובר באלמוות נוסח טולקין - דהיינו יכול למות ממחלות/רעב/סיבה פיזית אחרת - אך הוא חוזר לחיים באמצעות 'גלגול נשמות') ועדיין להיות פחדן, אוויל ומגושם.

בני הלילית הם גזע ברוך כשרונות וכישורים לא בגלל שהם בני אלמוות, אלא בגלל שזהו טבעם. היותו של בן לילית בן אלמוות לא מנע מכמה מהם להיות בוגדים, רשעים או סתם אווילים.
כך גם האורקים, העובדה שהם בני אלמוות לא מונעת מהם להיות מעוותים, מרושעים ומגושמים - הם נבראו כך.

בני הלילית הפכו להיות מוכשרים באמנויות כיוון שהם הקדישו את חייהם לכך, בעוד האורקים הקדישו את חייהם להרס. זה לא משנה כמה זמן יש לך - זה משנה מה אתה עושה איתו.
לגבי ריבוי האוכלוסין: אפשרי שלאורקים יש קצב ריבוי גבוה (אגב, מנין אנו יודעים זאת?) אך בהחלט סביר להניח שללא מנהיג חזק שירדה וישלוט בהם (מורגות', סאורון, סרומאן) המלחמות הפנימיות שביניהם (ואולי אף רציחת צאצאים מוגברת) ממתנות את הגידול במספרם.

גדעון אורבך: ובכל זאת, יצור שחי מאות ואלפי שנים, גם אם הוא אלים, כאוטי ומקדיש את חייו להרס, עדיין אמור להיות לוחם מעורר אימה, שלא כל לוחם אנושי (או אף עשרה לוחמים אנושיים) יכולים להתמודד איתו. ועד כמה שהאלימות הפנימית ממתנת את גידול האורקים, הרי הם מוצגים תמיד כהמון, העולה במספרו על אויביהם, אבל נופל ממנו בהרבה ברמתו.

זארן אוגה: למה? כמה אנשים שאתה מכיר מסוגלים להקדיש את חייהם לאומנויות לחימה? מן הסתם היו בודדים בין האורקים שהיו כך, אבל רובם (כמו רובנו) מן הסתם היו עצלנים ולא עשו יותר מהתירגולות שניכפו עליהם. זווית אישית: כשהייתי צעיר שמרתי על כושר. כיום אני עצלן הרבה יותר, שוקל הרבה יותר ומקדיש תשומת לב יתרה לענייני מזון, כך שניתן לומר שככל שעובר הזמן אני לוחם פחות מוצלח...

גדעון אורבך: מה שאמרת נכון לבני האדם, אבל לא לאורקים אבל לא לאורקים, שהם יצורים שכל חיהם מוקדשים להרס ולמלחמה, ואין להם עיסוקים אחרים שיסיחו את דעתם מזה. ועדיין, גם נסיון הוא פקטור רציני ביכולת של לוחם, ונסיון הולך ועולה ככל שהיצור עתיק יותר.

זארן אוגה: אורקים אינם יצור שמקדיש את כל זמנו ללחימה יותר ממני וממך. הם אינם "אידאליסטים". הם משרתים את אדונם מתוך פחד ושונאים אותו. הם לא יקדישו מילימטר אחד מעבר למה שהם חייבים להקדיש, וינסו לחמוק ממאמץ בכל הזדמנות. מדוע לדעתך לפלוגות האורקים במורדור היו נוגשים עם שוטים? בקיצור, אתה טועה.

גדעון אורבך: אורקים הם יצורים שמעצם טיבם חיים על החרב. אין להם תרבות של ימי שלום - נכון שאת סאורון הם משרתים מתוך שנאה (גם כן לא כולם בהכרח - זה מוזכר לגבי עממים מסויימים של אורקים, שהרי גם הנוגשים היו אורקים, מבני האורוק השחורים), אבל מה בדיוק הם עושים כאשר אין להם שר אופל על הראש? עוסקים במלחמות זה כנגד זה, או בפשיטות על ישובי האדם בשביל שלל וביזה (וראה לעניין זה גם את השיחה בין שאגראט לגורבאג).

זארן אוגה: לפי טיעון זה שודדי דרכים היו צריכים להיות עלית הלוחמים, הרי הם חיים על חרבם. שודד דרכים, אף אם יחיה עשרים אלף שנה, לא יהפוך ללוחם עלית. הוא לא קורץ מהחומר המתאים ומאמציו הם להשיג את הארוחה הבאה ולנוח.

אני מציע שתשנה מעט את זווית הראיה שלך על האורקים- הם אינם גזע של לוחמים עשויים ללא חת- הם עיוות מצ'וקמק ואומלל שמבלה את חייו בעצבים ובמריבות (למעט כשהוא נהנה לענות מישהו). לוחמים דגולים לא קורצו מחומר לא-יוצלח שכזה. הגדולה האוטומטית שאתה מעניק לכל מי שהוא בן אלמוות אינה מוצדקת לדעתי.

רן בר-זיק: המשוואה של גדעון אורבך, בה אלמוות = גדולה. שנכונה בעולם משחקי התפקידים, אינה נכונה בלג'נדריום של טולקין לטעמי, הרי היו לוחמים בני אנוש שעלו בכוחם פי עשרות מונים על בני הלילית. למרות שהאחרונים היו בני אלמוות, חיו מאות ואלפי שנים וכיוצ"ב. (טורין הוא דוגמא טובה לכך).

זה שהאורקים בני אלמוות לא מונע מהם להיות רשלנים, עצלנים ומגושמים. - הם נבראו כך. היותו של יצור בן אלמוות (לפחות אליבא דטולקין) לא גורמת לו להיות נעלה יותר או מוכשר יותר מאלו שאינם קשורים לעולם הזה ועוזבים אותו לאחר פרק זמן קצוב.
הנומנורים למשל הקימו ממלכה הרבה יותר חזקה ומתקדמת (הן מבחינת אמנויות והן מבחינה טכנולוגית) מממלכות בני הלילית. למרות שהאחרונים היו 'בני אלמוות'.

ציינתי שהלחימה הפנימית תמתן את הגידול במספרם בעת שלום (=כשאין אדון חזק שרודה בהם), הגידול מואץ כאשר הם מאורגנים במסגרת כלשהי והאדון החזק (קרי מורגות' או סאורון) מונע מהם להלחם איש ברעהו.

גדעון אורבך: נו טוב, אני נכנע בזאת.


חזרה לדיונים טולקינאיים