בורח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בורח (עפ"י "ירח" מאת אלתרמן) / ayulli


גם למכתש נושן יש רגע של הולדת

שמים בלי ציפור, הולכים ומתאבכים.

בלילה הסהור מול חלונך דוממת

עיר טבולת נהי לילות לחים.

ובראותך כי דרך עוד צופה ההרה

והירח על כידון של עץ ירוק,

אתה לוחש: אלי, העוד ישנם כל אלה?

העוד יותר לי שמה לערוק?


מצנרות המים ניבטים אליך

זורחת תל אביב באודם ערפילים .

לעד לא תיעקר ממני, הלגאינו,

שמחת חממ"ותיך הגדולים.


בחזרה לחלק השירים