בורח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
בורח (עפ"י "ירח" מאת אלתרמן) / ayulli
גם למכתש נושן יש רגע של הולדת
שמים בלי ציפור, הולכים ומתאבכים.
בלילה הסהור מול חלונך דוממת
עיר טבולת נהי לילות לחים.
ובראותך כי דרך עוד צופה ההרה
והירח על כידון של עץ ירוק,
אתה לוחש: אלי, העוד ישנם כל אלה?
העוד יותר לי שמה לערוק?
מצנרות המים ניבטים אליך
זורחת תל אביב באודם ערפילים .
לעד לא תיעקר ממני, הלגאינו,
שמחת חממ"ותיך הגדולים.
