בוא לטירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אינני יודע אם רבים מכם מודעים לכך, אך רן בר זיק איננו רק נגן משולש מוכשר, בהאי מאמין ובונה תחנות חלל לעת מצוא, רן בר זיק הוא בראש ובראשונה בנאי וארכיטקט. ולא סתם בנאי וארכיטקט, אלא כזה של טירות. כן כן, טירות. כמו אלו שאתם רואים בספרים, או באירופה.

באחת משיחותי הרבות עמו, הזמין אותי רן לטירתו המדהימה אשר הוא שוקד על בנייתה בימים אלו ממש. הגעתי לשם, בין גבעות ירוקות, ופי נפער מגודלה ומיופיה. מספר חברי משמר המוג'האדין פתחו בפני את השער, והובילו אותי אל מקום מושבו.

הטירה היתה בנוייה אבני גזית גדולות, ומורכבת היתה מארבעה מגדלים, חומה הסובבת אותה, ומצודה במרכז. בתוך המצודה, על כיסא מרווח, ישב רן ולגם בירה בנוחות. "הבאתי אותך לשם מטרה", פנה אלי בענייניות ובקול מצווה. "תפקידך הוא לצייר לי ציור מופלא של טירתי, למען אוכל להתפאר ולהתרברב בה בפני בחורות מפוקפקות בפאבים זולים". "מטרה נעלה שכזו!" חשבתי לעצמי.

מייד התחלתי בעבודה. שקדתי רבות על הצבע, הצורה והקומפוזיציה, ויצאה לי יצירה לתפארת. משהבאתי אותה מלפניו, הביט בה במבט חטוף, ואז עלה ופרץ זעמו - "זבל! חתיכת קישקוש! איה ההדר? איה ההוד? איזה מן ציור מעוות ומכוער של טירתי!" זעק עלי בחמת זעם. משמר המוג'האדין עבר להיכון מתוח, ורובי הקלצ'ניקוב הכסופים שלהם הבריקו. "מדוע לא הבאתי את משמר הקוריאנים שלי?" אמרתי לעצמי, "או את גדודי הארטילריה?" אך את הנעשה אין להשיב.

נפלתי על ברכי ומררתי לפניו בבכי. "אנא! אנא! חוס על חיי העלובים! אין דרך שאוכל לכפר בה על ציורי הנפשע?". דממה מתוחה השתררה, ואז שמעתי את קולו העבה והסמכותי "חבר לי שיר! שיר מופלא ומבדח, שיר מרגש ומשמח, שאותו אוכל לזמר בפני יעלות החן טובות המראה וכך תהינה הן שלי לעד".

שוב התחלתי בעבודה. מילים וחרוזים בראשי התעופפו, לחנים ותווים, ולבסוף חיברתי שיר. רן היה מאושר. אפילו הקשוחים שבחברי המוג'האדין, אלו אשר במבט עינם יקפא אפילו ליבו של הבאלרוג מאשדוד וחבריו המפלצות, העלו חיוך ואחר דמעה לנוכח השיר המרגש. ואז קם רן ואמר - "יוכרז בחוצות ובערים, כי כך יעשה לאיש אשר רן חפץ ביקרו". ואז, על פורשה אדומה כלהבה, ובחייקי זהובים ונערה, שבתי לביתי הקט והצנוע.

ולכם, ידידים ואהובים, אפרסם כאן את השיר, על פי הלחן של "בוא הביתה" שאוות שרה שולה חן (רצוי מאוד לשים אותו ברקע בזמן השירה. כמו כן, המילים שבסוגריים מציינות את ההדים שנשמעים ע"י המקהלה מאחורה) ואת ציור הטירה המופלאה של רן, מי יתן ותושלם במהרה, והמבין יבין.


בוא לטירה - גיא דואר

אי שם יש טירה,

לא אחת של אבירים,

או בטון,

טירה שבדימיון.

בוא לטירה,

עליה רן עומד ועמל,

אף פעם איננו בטל,

כן זו הטירה.


בוא תראה איך לכבודך,

בונים שם ארבעה מגדלים,

גדולים ובוהקים,

לגובה מיתמרים,

אז בוא, אז בוא במהרה,

אי שם לטירה

(בוא לטירה)5X


גם חומה הוא שם הקים, מאבנים,

עם כמה חברים,

שם בטירה,

לייד המצודה נעמד,

אותה אוהב במיוחד,

הרחק בטירה.


אך הטירה לא מוכנה,

נכונה עוד עבודה מרובה,

ואם תנסה קצת להבין,

ישלח רן את המוג'האדין,

עוד אל, עוד אל תבוא עכשיו,

פה לטירה.

(בוא לטירה)5X


עוד כמה שבועות, או שנים,

טירת טולקינאים,

(בוא לטירה)

טירת טולקינאים,

(בוא לטירה)

טירת טולקינאים,

(בוא לטירה)

טירת טולקינאים...


Tira.jpg


חזרה לחלק השירים